חבק אותי חזק

פרק 6

"אדם" ג'וש ניגש לחדרי "אני יכול לישון איתך?".
הייתי מופתע, לא ידעתי מה לומר אז פשוט הינהנתי.
נכנסנו למיטה וכיביתי את הנורה "לילה טוב" אמרתי והתכסתי.
"אתה יכול לחבק אותי?" הוא לחש
והתקרב אלי מעט.
חיבקתי אותו, עבר עליו יום קשה וידעתי שהוא ממש צריך את זה עכשיו.
לאחר זמן מה שאני מנסה להירדם ללא הצלחה שמעתי שהוא מושך באפו, ידעתי שהוא בוכה אבל לא יכולתי לעשות הרבה אז רק חיבקתי אותו וליטפתי את ראשו.
בלי ששמתי לב נרדמתי, בבוקר ג'וש לא היה ליידי, השעה הייתה שבע וארבעים
הבית היה שקט ומרלין עדיין לא העירה אותי "מוזר" מלמלתי וניגשתי לחדרה, דפקתי בדלת ונכנסתי היא עדיין ישנה והייתה מעט חיוורת, הנחתי את ידי על מיצחה "יש לה חום".
"אדם אני מרגישה לא טוב ובלילה לא שמעת שקראתי לך" הוא אמרה חלושה.
"אני מצטער, אלך למרפאה לקנות לך תרופות" עניתי.
"זה בסדר ג'וש כבר הלך" היא אמרה ולאחר כמה רגעים ג'וש נכנס לחדר
"בוקר טוב" הוא אמר והגיש לה את הכדור ואני עזרתי לה להתרומם
"אני אשאר בבית ואשגיח על מרלין, חוץ מזה יש לי לסדר כמה דברים עם בעל הדירה שלי, אני אסיע אותך לאולפן ואאסוף" ג'וש אמר.
"אני לא רוצה ללכת לבד" עניתי מבואס
"זה בסדר אתה יכול להיות קצת וללכת אבל לפחות תעשה כמה שעות בשביל הכסף" מרלין התכסתה בשמיכה.
הנהנתי ועליתי לחדר כדי להתארגן, היא צודקת אני צריך לעבוד ולהפסיק להתפנק, סיימתי להתלבש לקחתי את התיק שלי וירדתי במדרגות.
"קח" ג'וש הגיש לי קופסאת אוכל.
"ת..תודה" לקחתי אותה והכנסתי לתיק.
"בא לרכב" הלכתי אחריו והתחלנו לנסוע " תודה רבה על אתמול אני מצטער אם הפרעתי לך לישון" הוא אמר.
"זה בסדר" חייכתי אליו. נעצרנו ברמזור וג'וש ניצל את ההזדמנות להגניב ללחיי נשיקונת "היייי" האדמתי
"תשתדל לא להיות בסביבה של טים" הוא נעצר לייד האולפן.
"אוקי" הנהנתי ויצאתי מהרכב
"עבודה נעימה" ג'וש חייך אלי.
לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי פנימה "בוקר טוב" אמרתי לחבר'ה ונכנסתי לחדר שלי 'יהיה בסדר' התחלתי בעבודה, פתחתי חוברת חדשה וקראתי בשקט לאחר מכן קראתי בקול והלך לי טוב, טוב מידי.
מצאתי את עצמי גונח למקרופון ללא בושה ומדמיין את ג'וש נוגע בי "פאקק" הזין שלי התקשה כל כך.
שתי דפיקות נשמעו על הדלת ומישהו נכנס פנימה "היי איך הולך" טים התקרב אלי.
'שיט שיט שיט'
"הכל הולך טוב" העלתי חייוך מזוייף והשתדלתי לא לזוז מהשולחן.
"יופי, אני מאוד מתרשם מהעבודות שלך וחשבתי שאולי תרצה להצטרף לדיבוב של סידרה" הוא נשען עם ראשו על ידו והביט בי.
"נשמע טוב נראה לי.." לא ידעתי מה להגיד
"גם אני אהיה שם בדיבוב" חייוך ממזרי עלה על שפתיו
"א..אוקי" עניתי.
"מעולה! נתחיל להתאמן ממחר כשכולם יהיו" הוא אמר "תמשיך אני רק צופה מהצד".
בלעתי את רוקי ולקחתי נשימה עמוקה, המשכתי אך זה לא הלך טוב.
"במה אתה מתקשה?" הוא התקרב אלי יותר והניח את ידו על רגלי קרוב למפשעתי.
התרחקתי מעט "אני בסדר אני רק צריך הפסקה" קמתי ממקומי והלכתי למזוג לעצמי כוס מים.
שטפתי פנים וחזרתי לחדר למזלי הוא כבר לא היה שם, נשמתי לרווחה והתיישבתי בכיסא.
לאחר כמה זמן סיימתי לעבוד וג'וש לקח אותי בחזרה לבית
"מרלין ישנה אז תהיה בשקט" הוא הניח את המפתח על השולחן.
"אוקי" עליתי לחדרי ונשכבתי על המיטה.
"אתה רעב?" ג'וש נכנס לחדר והתיישב ליידי.
"לא ממש" המשכתי להתעסק בפלאפון
"איך היה היום?"
"היה בסדר הלך לי טוב" הסמקתי "אבל טים נכנס באמצע וישב לידי הו.." לא סיימתי את המשפט "הוא נגע בך" פניו השתנו לרציניות
"הוא רק שם עלי יד בקטנה והציע לי דיבוב חדש.." עניתי.
"בחיים אל תיתן לאף אחד לגעת בך!" הוא אחז בכפתיי
"ג'וש..." הבטתי בו מבולבל
"סליחה אני פשוט לא רוצה שהוא יפגע בך" הוא נאנח בתסכול
"זה בסדר, אני מבין" עניתי "רוצה לשחק איתי בפלייסטישן?".
"כןן"
ישבנו לשחק ודי נהנינו ביחד, לאחר כמה זמן עשינו הפסקה, ג'וש השעין עלי את ראשו
"סיימת לסדר את הדברים מול בעל הדירה?" שאלתי
"כן, אני לא חוזר לשם יותר, שילמתי לו הכל
אני אפילו לא מבין למה הוא העיף אותי" הוא נאנח
הבטנו אחד בשני בשתיקה
"אתה יודע ש.. אתה הראשון שנישקתי אי פעם..." הסמקתי מעט
"אה באמת? אני מצטער אם זה לא מה שרצית וכפיתי את זה עלייך" גו'ש אמר
"לא לא מה פתאום, זה לא היה ככה, אני רציתי את זה
כלומר... זה נחמד, אני מתכוון בסדר.. כאילו" ניסיתי לצאת מזה איך שהוא אבל המילים רק הסתבכו לי
ופתאום משום מקום שפתיו נחתו על שלי והשתיקו אותי
עצמתי את עיניי ונשענתי על גופו, ידו ליטפה את שיערי בצורה משגעת, הוא נעצר ועבר לנשק את צווארי
זה הרגיש כל כך טוב
"אדם? ג'וש?" מרלין קראה
"שיט" נבהלתי וקפצתי
"זה בסדר, אני אלך אלייה" הוא קם מהמיטה, נשכבתי בחזרה וכיסיתי את פני ממבוכה 'אני לא מאמין שזה שוב קרה'.
בהיתי בתקרה ולאחר כמה זמן, נרדמתי 
"אדם קום" שמעתי את קולה של מרלין "מרלין?" התרוממתי בעייפות "נירדמתי?".
"כן והארוחת ערב מוכנה בא" היא יצאה מהחדר.
קמתי והלכתי אלייה.
"הפתעההה" הסלון היה מלא בבלונים ועל השולחן היו חטיפים ועוגה "מזל טוב" מרלין חיבקה אותי וג'וש הצטרף אלייה.
"תודה" עדיין הייתי קצת בהלם
"קדימה כבה את הנרות" מרלין אמרה בהתרגשות
ניגשתי לעוגה ועצמתי את עיניי "הלוואי ש..." לחשתי וכיביתי את הנרות
"ואוווו קדימה שירים" היא הדליקה את הטלויזיה ומשכה אותי לרקוד
רקדנו ועשינו תנועות מצחיקות וג'וש צילם, לאחר כמה זמן נפלנו על הספה מותשים
"זה היה כיףף" צחקקתי.
"חכה פה אני מביאה את המתנות" היא וג'וש הלכו לחדר וחזרו עם קופסאות מקושטות "קדימה תפחת" ג'וש חייך
פתחתי את הקופסה והוצאתי דובי של דב פנדה "תודהה" חיבקתי את ג'וש.
מרלין הגישה לי את הקופסה שלה ופתחתי "מנגות ופלאפון חדש! תודה" חיבקתי גם אותה "אתם מדהימים אני כל כך שמח שיש לי אתכם תודה רבה שזכרתם".
"אני אחזור למיטה כי אני מתחילה להרגיש לא טוב שוב, תהנו לכם" מרלין נישקה את ראשי וחזרה לחדרה.
"בא נאכל מהעוגה" ג'וש קם לשולחן
חתכתי לנו ואכלנו בשקט
"יש לך קצפת על השפתיים" הוא התקרב אלי
"איפה?" שאלתי
"הנה ממש פה" לפתע הוא נישק אותי "יומולדת 17 שמח" הוא לחש וחזר לאכול את העוגה שלו
הלחיים שלי בערו ושקט מביך שרר בנינו, הפלאפון של ג'וש הפר את השקט והוא יצא לדבר בחוץ.
"לאן הוא הלך?" מרלין באה לסלון
"הוא הלך לדבר בפלאפון" פיהקתי.
"בא שב איתי בספה" התכרבלנו ביחד"מחר האזכרה של אבא ומייקל.." היא אמרה בשקט והביטה על הקיר
"כבר שנה שהם לא כאן.." נשכתי את שפתיי "תראי אותנו כמה עשינו והתאמצנו השנה, במיוחד את שעבדת בלי סוף ודאגת להכל" הבטתי בה.
"אדם אני כל כך מתגעגעת" היא נשברה והחלה לבכות, חיבקתי אותה חזק והתאפקתי.
"מה קרה??!" ג'וש נכנס וניגש אלינו
"מחר זה.."
"האזכרה של מייקל ואבא שלכם" הוא השלים וניגש לחבק את מרלין גם "זה בסדר אנחנו כאן איתך".
"אני ממש מצטערת שהרסתי הכל, בואו נזמין פיצה ונשכח מזה בנתיים" היא ניגבה את הדמעות.
שאר הערב עבר שקט, אכלנו ראינו סרט ונכנסנו לישון.
"דודה לולה וקולין יבואו לעזור מחר עם ההכנות לאזכרה אני מקווה שנספיק עד הערב" מרלין אמרה
"יהיה בסדר" חייכתי אלייה "לילה טוב" עליתי לחדר
"איזה שם נתת לפנדה?" ג'וש היה על המיטה שלי והתעסק בפלאפון
"אני חושב שאקרא לו שין, ככה קראו לפנדה שאני ואבא שלי פגשנו ביפן" עניתי וליטפתי אותו.
"שם חמוד" הוא התמתח ופינה לי מקום במיטה, נשכבתי לצידו והנחתי את ראשי על היד שלו.
הוא הביט בי וסידר מעט את שיערי "פעם אמרו לך שאתה יפה?".
"א..אמ.. ל..לא יודע" גמגמתי
"חחח אתה כל כך חמוד שאתה מובך" הוא מחץ את פני ואני דחפתי אותו קצת
"רוצה להתקלח?" הוא שאל
"אתה יכול להכנס קודם אם בא לך" אמרתי
"אני רוצה שתבוא איתי" חייוך ערמומי עלה על שפתיו
"השתגעת!" צעקתי
"ששש אני הולך לבדוק אם מרלין נרדמה" הוא הניח את אצבעו על שפתיי וקם. "אתה בא?!" הוא לחש
"לאאא" צעקתי בלחישה
"איך שבא לך, אני נכנס" הוא לקח מגבת והלך.
ישבתי על המיטה והתלבטתי 'לעזאזל!'