אהבה ישנה

פרק 5

״וואו״ מילמלתי לעצמי כשנכנסתי לקומה האחרונה , קומת המרפסת.
כל הקומה הייתה פתוחה ועם אורות עדינים הקשורים בשרשרת אחד לשני , שולחנות עגולים והכיסאות מקושטים בפרחים עדינים , מלצריות מסתובבות עם מגש של כוסות שמפניה מבעבעים וכולם עם חליפות וכולן עם שמלות מפוארות ויקרות.

חיפשתי בעייני את יובל ברחבי הקומה ומצאתי אותה נשענת על הבר עם כוס שמפניה בידה והתקדמתי לעברה
״היי״ אמרתי לה בחיוך וחיבקתי אותה בעדינות
״השמלה ממש מחמיאה לך״ החמיאה לי
״גם את מהממת״ החמאתי חזרה ובחנתי את לבושה , היא לבשה שמלה ארוכה בצבע כחול רויאל עם שסע , השמלה הייתה צמודה לגופה והיא נעלה נעלי עקב בצבע כסוף

״השעה כבר 19:40 מתי הוא נואם את דבריו״ נאנחה יובל בעצבנות
״אני גם מתה לדעת מה הוא רוצה להגיד״ אמרתי ושתיתי מהכוס שהייתה בידי
״היי״ שמעתי קול מאחוריי והסתובבתי רואה את עידו , הבחור שפגשתי הבוקר במעלית.
״את נראת מדהים״ החמיא לי ונישק את לחיי
״תודה״ לחיי האדימו קצת

״שלום לכולם״ שמענו קול הבוקע מן הרמקולים וכולנו הסתובבנו לכיוון הבמה הקטנה שהייתה מול כולם וראינו עלייה את שלמה עומד עם חליפה בצבע אפור כּהה עם עניבה ונעליים אלגנטיות שחורות
״איזה כיף לראות את כולכם ביחד , לבושים יפה ונהנים״ אמר בחיוך רחב ומחא כף באושר
הוא מושך את הזמן ואני חייבת לדעת מה הוא רוצה להגיד , הוא מושך אותי כבר שבוע שלם! עם ההודעה החשובה שלו.

״שיגיד כבר״ מילמל עידו וציחקקתי
״גם אני מתה לדעת״ אמרתי בחיוך והסתכלתי על פניו הלחוצות

״אז הגענו ליום הזה , ליום שאני חושב שרובכם חיכיתם לו ולהודעה שלי״ המשיך שלמה בדבריו והחזיק את המיקרופון צמוד לגופו
״רציתי להודיע לכם שאני עוזב , מכרתי את הביניין לחברי הטוב״ אמר ופניהם של כל העובדים נפלו
מה? למה?
שלמה כל כך אהב את עבודתו ועובדיו פה בבניין , הוא בחר עובד עובד בקפידה ועל כל פרויקט שלו עבד שעות על גבי שעות.
״אז אני רוצה שתכירו את חברי , שיחליף אותי בניהול הבניין והוא יעבור לידיו , סער אבוטבול״ אמר בחיוך והניף את ידו לצד של הבמה והזזתי את ראשי במהירות לכיוון הצד של הבמה
לעזאזל זה סער.
הוא הרים את ידו עם כוס המשקה החריף לעברו והניד את ראשו לחיוב

זה סער , זה שהיה חבר שלי פעם.
הגבר שיש לי שני ילדים ממנו.
הפה שלי נפער והרגשתי צמרמורת בכל גופי ,
מה הוא עושה פה? , הוא לא טס לחול?.
שלמה המשיך לדבר אבל אני כבר לא שמעתי אותו , הייתי עסוקה במחשבות שהשתוללו במוחי , עכשיו הוא יהיה הבוס החדש שלי? , לעזאזל אני חושבת שאני בסיוט ואני צריכה להתעורר ממנו בדחיפות רבה.

״ליה? , ליה?״ שמעתי קול באוזני ויד נוגעת בכתפי והפנתי את ראשי במהירות לכיוון היד שנגעה בכתפי ויצאתי מההלם ששהיתי בו
״הכל בסדר?״ שאלו עידו ויובל בדאגה והינהנתי במהירות
״א..א..אני צריכה לל..לכת״ גימגמתי והחזקתי בכתפיו של עידו
הראש שלי כואב , הבטן שלי מתהפכת ויש לי בחילה , אני עומדת להקיא.
״את פה עם רכב?״ שאל עידו בלחץ והחזיק אותי ממותני
״מ..מה? , לא״ מילמלתי והסתכלתי סביב על שלמה שירד מהבמה והתהלך עם סער בין העובדים
״אני אקח אותך״ הציע את עצמו והינהנתי מתקדמת איתו לכיוון היציאה , באותו הרגע ממש לא היה אכפת לי שאני מכירה אותו פחות מ24 שעות.
הסתובבתי לאחור וראיתי את יובל מסתכלת עליי בדאגה
״ליה ! ליה!״ שמעתי את הקול של שלמה קורא לי מאחור ועידו הסתכל עליי בשאלה , הנדתי את ראשי לשלילה והלכתי במהירות לכיוון המעלית.

היי אהובות , מי שלא הבינה את התיאור של השמלה כי לא ממש פירטתי אז יש תמונה של השמלה שליה לבשה בתחילת הפרק!❤️
אוהבת מלאא ואני כבר מחכה לפרק הבא!