מה קורה כשהארי מבקש מלואי להתלוות אליו לארוחה משפחתית בתור בן הזוג שלו?
טריגרים:
שפה בוטה
קטעים מיניים
אזכורים של התאבדות
פגיעה עצמית
אלכוהול
אלימות במשפחה
עברה שנה בערך מאז שהתחלתי לכתוב את הפאנפיק וחשוב לי להגיד שהכתיבה שלי מאז השתנתה מאוד, הכתיב...
"מה יש לך עכשיו?" ליאם שאל תוך כדי שמחפש בטלפון שלו את מערכת השעות החדשה. "אממ מתמטיקה" עניתי לאחר כמה שניות בהן ניסיתי להזכר במערכת השעות שדאגתי לשנן אתמול בערב, "גם לי, בוא נלך. עוד כמה דקות יש צלצול" אמר והנהנתי, הוא הכניס את הטלפון שלי לכיס והוביל את שנינו לכיוון כיתת המתמטיקה.
צלצול קטן נשמע ממכשיר הטלפון שלי והודעה מלוטי קפצה על המסך, פתחתי אותה במהירות וראיתי שהיא שאלה מתי אני מסיים היום התכוונתי לענות לה אבל אך לפני שהספקתי נתקעתי בגוף שרירי ורצף קללות נשמע שנייה לאחר מכן.
"אני כל כך מצטער" אמרתי בלחץ, משפיל את ראשי, אנשים תמיד הלחיצו אותי כך. "חתיכת אידיוט!" צעק בקולו הצרוד והרגשתי דמעות נבנות בעיניי, "לא התכוונתי" מלמלתי בקול חנוק ואנחה עצבנית נפלטה מפיו.
"תרים את הראש" הוא ציווה בנוקשות ומיהרתי לענות לבקשתו.
הרמתי את ראשי ופגשתי במבטו, לעזאזל.. הוא היה יפהייפה, עיניו ירוקות הביטו בי, גורמות לליבי להלום בחוזקה ותחושת חמימות הציפה את גופי כשהרגשתי איך גובהו מתנשא מעליי, שיערו המתולתל הגיע כמעט עד כתפיו וחולצתו הלבנה איפשרה לראות מעט מהקעקועים המעטרים את חזהו.
"סיימת לבהות?" סינן וניערתי מעט את ראשי, מרגיש סומק קל עולה ללחיי "תתחיל להסתכל לאן אתה הולך" הוא אמר בקולו הצרוד והנהנתי במהירות.
"פחחח הארי מי זה" בחור נוסף הגיע ושאל בזלזול את הבחור שנתקעתי בו שכנראה שקוראים לו הארי.
שתוק זאין, הוא סתם איזה דפוק" ירק ונאנחתי בייאוש, סידרתי את התיק על כתפי וזרקתי במבטי את האזור עד שמבטי מצא את מי שחיפשתי, ליאם.
"לואי אתה בא?" ליאם שלא שמע את השיחה אמר ומיהרתי ללכת לכיוונו ולהמלט משני הבחורים הלא מוכרים. "כן" מלמלתי והתקדמתי במהירות לכיוונו.
אני לא יודע מי אתה הארי אבל אני בהחלט לא מחבב אותך.
--------
"לואי מה עם האחיות שלך? הן מרגישות יותר טוב?" אש שאלה והצטרפה לשבת איתי ועם ליאם בקפיטריה, "או אממ הן יותר טוב אני חושב..." היא הנהנה בחיוך קטן ונאנחה "וואי אתם לא מבינים מה קרה!" היא אמרה בהתרגשות וליאם גיחך, מניד בראשו בייאוש מזויף.
"מה קרה אש?" שאלתי בחיוך קטן והיא נשכה את שפתה התחתונה בחיוך. "יש איזה מישהו שלומד איתי בפיזיקה, הוא ישב לידי היום והוא כל כך חמוד! נכון המסיבה שאמרת ליאם? אז מסתבר שזה אצלו בבית, הוא וחברים שלו מארגנים את זה. הוא אמר שנבוא!!" היא אמרה בהתרגשות וניצוץ עלה בעינייה.
"אבל גם אני אמרתי לך שנבוא ולא התלהבת ככה" ליאם אמר בגלגול עיניים והיא חייכה חיוך מעושה "כן אבל זה חמוד שהוא הזמין אותי והוא גם אמר שאני אביא שני חברים!!" היא קראה וגיחכתי "הוא נשמע נחמד" אמרתי והיא חייכה והסתכלה לאוויר במבט חולמני.
"אבל לואי, אני באה אליך הבייתה לפני לבחור לך בגדים שלא תעשה לי בושות" היא אמרה באצבע מאשימה ופרעתי את עיניי, מה הבעיה במה שאני לובש?!
"נו באמת לואי מה אתה מופתע, נראה לך באמת שאני אתן לך לבוא איתי למסיבה עם הבגדי סבא שלך" היא אמרה וגלגלתי את עיניי, לא נתתי לזה חשיבות. גם ככה זה לא ממש מעניין אותי מה אני לובש ולאש יש סטייל מדהים, מה כבר יכול לקרות?
"וגם ליאם צריך שתעזרי לו לבחור בגדים!" אמרתי ומבט מבולבל עלה על פניו של ליאם, "מה הבעיה בזה?!" אמר והצביע על בגדיו.
חולצה משובצת בצבע ירוק, גינס בצבע בז' ונעלי סניקרס לבנות.
״לא. פשוט לא ליאם." אש קבעה, מנידה בראשה באכזבה מזויפת.
שפתיי התעקמו לחיוך קטן וכשהצלצול נשמע אני וליאם הלכנו לכיתה שלנו ואש לשלה.
"פריק" מישהו קרא ובלעתי את רוקי, "תתעלם" ליאם לחש והמשכנו ללכת, "היי פריק קראתי לך" הוא אמר שוב והסתובתתי לכיוונו, רואה את הבחור מהבוקר, הארי עם עוד שני בחורים, זאין ועוד אחד שלא ראיתי מעולם.
"מ-מה אתה רוצה" אמרתי בפחד והוא חייך חיוך מעושה, מתקדם אליי ואל ליאם עם חבריו. "תעשה לי את השיעורים במתמטיקה ילד" הוא ירק וזרק עליי את המחברת שלו, "א-אני לא בטוח שאצליח" מלמלתי, זה נראה כאילו הוא בשנה האחרונה כאן בלימודים. אני לא חושב שאצליח לפתור שאלות ברמה כזאת אני רק בכיתה יא.
זאין התעלם מדבריי וגיחך ללא הומור, מתקרב אליי, יותר מידי קרוב. "אתה תצליח" הוא קבע, זורק את המחברת על חזי ודחף אותי כך שגבי פגע בלוקרים שהיו מאחוריי, ייבבה נפלטה מפי והבחור השלישי שעמד איתם גיחך.
שיערו היה בלונדיני, הוא היה נראה גבוה ממני אבל לא בהרבה. העיניים שלו היו כחולות וגקט היה קשור על מותניו. "מה אתה בוהה" הוא ירק והורדתי את ראשי במבוכה.
"מה אמרתי לך על להשפיל את הראש?" קול צרוד ומוכר נשמע, תחושת חמימות התמלאה בבטני והרמתי את ראשי באיטיות עד פוגש במבטו של הארי "יופי" הוא מלמל והסתובב, מסמן בידו גם לשני החברים שלו לבוא אחריו "מה זה היה״ ליאם פלט ונאנחתי "אין לי מושג", הכנסתי את המחברת של זאין לתיק והתקדמתי לכיתה, אני מקווה שלא יכעסו עליי, זאת פעם ראשונה שאני מאחר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
רקרציתילהגיד שבגלל שאני משכתבת את הפאנפיקהתגובותהקודמות שכתבו נשארות ככה שלא תמיד הן מתואמות לפסקאות🫠
אני יודעת שהכתיבה כאן לא ברמה גבוהה למרות השכתוב, מצטערת על זה
