פרק 1

745 51 6
                                    


"אתה יודע שלא תוכל להתחמק מזה?!" אחותי שוב נכנסה לחדרי בלי לדפוק וקבעה לי עובדה שמחר בבוקר אבוא לעבודה שלה.
"את יכולה לבקש מימני עוד מליון פעמים מרלין, אני לא מתכוון לדובב סצנות ארוטיות, אם בבית ספר יגלו את זה אני אהפוך לבדיחה של כולם" החזרתי את האוזנייה.
היא התיישבה על מיטתי והסתכלה עלי ברצינות "אתה מבין שאנחנו צריכים את העזרה שלך בלפרנס את הבית, והעבודה הזאת תכניס עוד כסף, אמא עובדת קשה בחו"ל אבל זה לא מספיק. מאז שאבא נהרג בתאונה אנחנו נכנסים לחובות, אני מקווה שעד מחר תשנה את דעתך" היא התרוממה והתקדמה לדלת.
נאנחתי וצנחתי על הכרית 'היא צודקת' חשבתי לעצמי, אני בן שש עשרה ואף עבודה לא תתגמש איתי אני חייב לעזור אבל מצד שני זה כל כך מביך...
"קום כבר מכוער, אתה מאחר ליום הראשון שלך בעבודה" גוף כבד נחת על בטני.
"מרלין אני אהרוג אותך יום אחד, ומי אמר בכלל שאני מסכים לעבוד?!" ניסיתי להתרומם אך לשווא.
"אני בכלל לא שואלת אותך, תתלבש ותבוא, עוד מעט באים לאסוף אותנו" היא שלחה לעברי מבט מנצח ויצאה מהחדר.
אחזתי בבטני ובחוסר חשק והתרוממתי מהמיטה
'מי היא חושבת שהיא??'
"תמהר ראש כרוב, אתה תפספס את הארוחת בוקר" היא צעקה מהסלון.
"אני בא סתומה" ירקתי את המשחת שיניים ושטפתי את פניי, אחרי התארגנות מהירה ניגשתי לרכב שהמתין לנו בחוץ.
"כנס כבר" היא משכה אותי ודחפה לפי כריך.
"אני לא ילד ק.." ניסיתי לומר.
"שקט אל תדבר בפה מלא אתה תיחנק" היא צחקה עלי.
"מתי הרכב שלך יחזור מתיקון" קול גברי עלה ממושב הנהג.
"יום ראשון" מרלין חיזקה את השפתון שלה.
"או שכחתי להציג את עצמי בפני אחיך, כמה לא מנומס" נעצרנו ברמזור וכחול השיער הסתובב אלי "אני ג'וש ילדון נעים מאוד" הוא חייך אליי בצורה מלאכית, לרגע הרגשתי שהחסרתי פעימה.
"אני.. אני א..דם" בהיתי בפניו דרך המראה.
"אני יודע שמעתי עלייך הרבה" הוא הביט בי בחזרה ואני האדמתי "אני שמח שאתה מצטרף, חסר לנו מדובבים צעירים".
"אחמ.. עדיין לא החלטתי שום דבר" פתאום נזכרתי במה מדובר ונתתי ביס מספיק גדול בכריך שישתיק אותי.
"הגענו" מרלין הודיעה ושיחררה את חגורת הבטיחות "קדימה ראש כרוב  תפסיק לבהות בג'וש וצא מהרכב".
נערתי את ראשי ושלחתי לעברה מבט זועף.
המבנה היה בעל שתי קומות, לא גבוה מידיי וצבעו היה אדום - אולפני T- השלט זעק בגדול.
סחבתי את עצמי בכוח, לא רציתי להכנס לשם.
עלינו במדרגות וקריאות "בוקר טוב" נשמעו כאשר עברנו במסדרון עם כמה חדרים בעלי זכוכית גדולה.
"אוו אתם כל כך דומים" גבר גבוה אחז בכוס קפה וחוברת גדולה הסתכל עלי "אני טים ואני מנהל את המקום הזה, נעים להכיר אותך" הוא הניח את הקפה והושיט לי את ידו.
"נעים מאוד" עניתי בביישנות
"אני בטוח שיש לך הרבה מה לתרום למקום הזה" הוא קרץ והתיישב במקומו.
"בא אחרי" מרלין הובילה אותי לאחד החדרים, במרכז החדר היה שולחן שעליו מקרופון אוזניות וחוברת קטנה "היום אתה רק תיצפה ותלמד ושתרגיש מספיק מוכן תתחיל לעבוד" היא הצביעה על כיסא נוסף בצד החדר "עוד כמה דקות ג'וש יכנס לפה ויתחיל לדובב, שים את האוזניות האלה ותיצפה בשקט".
עשיתי כדבריה והמתנתי, אחרי כמה שניות ג'וש נכנס הוא נופף לי בידו והתיישב בכיסא.
"מ ת ח י ל י ם" הוא פתח את החוברת והחל לדבר, הקשבתי וניסיתי לדמיין את הסיטואציה, התחלתי טיפה להתשתעמם עד שהקטע הבא התחיל להתחמם.
"אתה בטוח שאף אחד לא יראה אותנו?" הדאגה שלו הרגישה אמיתית.
"טו..ב בא נעשה את זה" הוא המשיך "הוא כל כך גדול המורה" פניי האדימו "להכניס את כולו לפה?" הוא החל למצוץ את אצבעותיו ולגנוח למקרופון "תכניס אותו יותר עמוק אה אה~" הרגשה מוזרה עטפה את איזור מפשעתי "אה המורה אני גומר!" נשכתי את שפתיי, מנסה לא להרעיש.
"וקאט! כל הכבוד ג'וש היית מעולה" קולה של אחותי נשמע לפתע באוזניות.
יצאנו מהחדר ואני מיהרתי לחפש את השירותים הקרובים 'שיט מה קורה לי?'
למזלי מצאתי את השירותים בלי להסתבך יותר מידי, הסתכלתי למטה על מכנסיי והבחנתי בבליטה
הושטתי את ידי ופתחתי את הרוכסן 'למה הגוף שלי הגיב ככה? למה זה עומד ככה?' הבטתי באיברי מופתע
הרגשתי חסר אונים, לא ידעתי מה לעשות.
"אדם?" קולו של ג'וש גרם לי לקפוץ בבהלה "הכל בסדר?" הוא שאל.
"כ..כן הייתי צריך להשתין" עניתי.
"אחותך אמרה שהייתה לך הבעה מוזרה ורצת מהר אז דאגתי" הוא המשיך.
"מצטער שהדאגתי אותך.. אני בסדר, כבר אני מגיע" התפללתי שילך כבר.
"אוקי אני אחכה לך בחוץ" שמעתי את הדלת נסגרת.
הרמתי את מכנסי אך הבליטה המביכה עדיין הייתה שם 'אני לא יכול לצאת ככה' נאנחתי והתיישבתי על האסלה ביאוש.
ככל שהדקות עברו זה התחיל לכאוב
"אדם?" קולו של ג'וש הבהיל אותי שוב "אתה שם כבר רבע שעה, אתה בטוח שהכל בסדר?".
"זה קצת מביך" נשכתי את שפתיי ודמעות נאספו בעיניי "אני לא מבין מה זה" קולי רעד.
"זה בסדר אדם אני פה כדי לעזור לך, תתאר לי בדיוק מה קרה" צעדיו התקרבו.
"מבטיח שלא תצחק?" משכתי באפי .
"מבטיח".
"במהלך הסצנה, התחלתי לרגיש קצת מוזר שם למטה ו.. אני לא כל כך יודע מה לעשות עם זה, יש לי בליטה קטנה במכנסיים שלא עוברת וזה כואב.."
"זה בסדר אדם, מה שאתה מרגיש ניקרא זיקפה וטבעי שתרגיש ככה בגילך, אין לך ממה לדאוג" קולו הרגיע אותי מעט.
"אוקי" נעמדתי קרוב לדלת
"יופי! עכשיו אני רוצה שתספר לי מה החיה האהובה עלייך למה" הוא אמר
'מה זה קשור עכשיו??'
"אני אוהב דובי פנדה, הם נראים כל כך רכים וחמודים! ואפילו כשהייתי ילד ליטפתי אחד, אבא שלי לקח אותי ליפן והגשים לי חלום" סיפרתי בהתלהבות.
שוחחנו מעט והזמן עבר
"איך אתה מרגיש עכשיו?" הוא שאל.
"זה נעלם!" פתחתי את תא השירותים והבטתי בו בהתלהבות
"ידעתי שאתה מסוגל" הוא פרע את שיערי "תסגור את הרוכסן ותבוא, אחותך כבר עצבנית" הוא חייך ויצא.
הסתכלתי על עצמי במראה ופני החליפו צבעים ממבוכה.
"מה עשיתם ביחד בשירותים מלא זמן?!" מרלין התעצבנה עלי בשנייה שהגעתי אלייה.
"אמרתי לך כבר, סתם דיברנו" ג'וש דחף אותה מעט בהתלוצצות.
"טוב מה שתגיד, אני עדיין חושדת בכם" היא הסתכלה עלי "קח, אלה השיעורי בית שלך" היא הניחה דיסקים בידי "תיצפה ותשחק, מחר אנחנו נעלה רמה, הנה כסף למונית אתה יכול ללכת לבית" הוצאתי לה לשון ומיהרתי להתחפף משם.
אחרי זמן קצר כבר הייתי בבית
'אוף אני כל כך מטומטם' התיישבתי על המחשב וכתבתי את המילה "זיקפה" קראתי על זה קצת המשכתי לגלול עם העכבר ונתקלתי בסרטון, הסקרנות הייתה גדולה מימני ונכנסתי.
ישב שם בחור שלא ראו את פניו, הוא פתח את רוכסן מכנסיו והוציא את איברו שעמד זקוף והחל ללטף אותו בידו, מפיו נפלטו גניחות שקטות, ידו עלתה ירדה במהירות
'מה לעזאזל אני רואה' אחרי שהוא חזר על הפעולה מספר פעמים השפריץ מאיברו נוזל לבן, הסרטון נגמר.
נשארתי בפה פעור 'שיט זה כל כך מביך שג'וש ידע על הזיקפה שלי, אני כזה דפוק!!'
שטפתי פנים וירדתי לאכול,אחרי שסיימתי ניגשתי למחשב בשנית והכנסתי את הדיסק הראשון מהערימה שמרלין הביאה לי.
זה היה משחק, הדמויות נקלעו לסיטואציות ואני הייתי צריך לבחור את המהלך הבא 'נו באמת' נאנחתי.
התחיל להיות לי חם ולא הפסקתי להסמיק, החלפתי לדיסק הבא.
זאת הייתה אנימה קצרה 'זה נראה נחמד' לחצתי על פליי, הדמות הראשית דיברה ואז שמתי לב שזה הקול של ג'וש 'הוא אוהב לדובב סצנות של גייז?'.
ואז זה הגיע לקטע של הסקס ופתאום התחלתי להרגיש שוב מוזר שם למטה 'אוףף לא שוב!' המשכתי לצפות ונשכתי את שפתיי.
הפרק נגמר וזה כבר ממש לחץ, הצצתי לבוקסר כי הרגשתי מאוד לא נוח ואז שמתי לב שהאיזור קצת רטוב 'שיט שיט שיט' קמתי ורצתי למקלחת.
הורדתי את הבגדים ודחפתי למכונת כביסה כדי שאחותי לא תגלה על זה, נעמדתי מתחת לדוש ופתחתי את המים.
'אולי אני אגע בזה קצת, רק כדי לראות איך זה מרגיש' הנחתי את ידי על איברי, צמרמורת קלה עברה בגופי.
המשכתי והזזתי את ידי, כמו בסרטון, אחרי כמה שניות מצאתי את עצמי משחרר גניחות קטנות של עונג, הגברתי את הקצב 'אה~עוד קצת..' רגליי רעדו והרגשתי צמרמורת שמטפסת בבטני, ואז זה קרה גמרתי בפעם הראשונה.

_______________________________

מה שלומכם?
אני התגעגעתי!
מקווה שנהניתם מהקריאה 🤭😳
חג שמח וניפגש בפרק הבא ♡🌸

חבק אותי חזק Where stories live. Discover now