"נו, אני צריך ללכת לבית שלי, כבר מאוחר " סבסטיאן אמר כשהוא קם על הרגליים בזמן שליאון עדיין על המיטה הישתכר לגמרי "תישן כאן היום ומחר בבוקר נקפוץ לבית שלך שתחפליך בגדים" אמר בלחש "חד פעמי אחי, פעם הבאה מצידי תיקח אותי באופניים" סם אמר בזמן שהוא נאנח לעצמו וכבר חברו נרדם על המיטה.
---
"קומו!! ליאון זאת פעם אחרונה שיש כאן מישהו ואתה לא מודיע לי! " האבא צעק על בנו הבחור בכעס והשאיר את הדלת פתוחה, נשמעו צעדי הליכה בבית ורעש של מפתחות, לבסוף טריקת דלת ויצא לעבודה.
"פאק... " סבסטיאן אמר בקול צרוד ושיפשף את הראש שהיה כואב נוראה . שיערו השחור מבולגן והבגדים מאתמול עדיין היו עליו ויחד איתם הריח, "אחי, קום " דחף את ליאון וניסה להתייצב בקושי רב "אחי... " ניסה שוב אבל כל מילה כואבת יותר גם בראש וגם בגוף.
בלילה אחרי שליאון הלך לישון סבסטיאן מצא את עצמו שותה עוד בקבוק שלם לבד ועם יותר מידי מחשבות, הכדורים שלו לא היו עליו בשביל להיכנס ישר לשינה טובה אז לקח לו כמה זמן שהשפעת האלכוהול תירגע וככה הוא יהיה עייף בשביל שינה של שעה שלמה בלי לקום באמצע.
סם עמד יחסית מהר וזה גרם לו לאחוז בראש שלו לכמה רגעים שראה שחור,"תמיד אני עושה את זה" אמר בעצבים על עצמו והוא יצא מהחדר כאשר הוא נאחז בקירות שמקיפים אותו, ניסה להסתכל קדימה ולהרים את הראש אבל זה לא היה אפשרי לפחות לא כרגע. השחור השתלט על טווח הראייה שלו, נפל לריצפה והחזיק את הראש שלו.
"סבסטיאן? " סיאל אמר שהוא יצא מהחדר שלו וראה את האחר יושב קרוב לחדרו, התקרב אליו ויכל להריח את האלכוהול באוויר "אתה יכול להסתכל אליי רגע ? " אמר בלחש,התכופף והרים עם היד את הראש של הבוגר ממנו, העיניים היו נפוחות וגם ראו שמקלחת לא תזיק בשביל להעיר אותו קצת. "טוב, אני יביא לך מגבת תתקלח וגם כדור לכאב ראש, זה יעזור קצת" סיאל אמר ברצינות וקם ללכת להביא את הדברים. סיאל מבין בזה כי אבא שלו ואחיו היו בתקופה ארוכה כזו אחרי מותה של האם והוא היה היחיד שיכל לטפל בהם, האבא לא רצה עזרה מבחוץ וככה גם ליאון אז מה שנשאר זה לתת להם טיפול מרחוק שסיאל רק יכל לממש את זה.
הקטן חזר עם הדברים ביד אחת והרים את האחר, הגובה שביניהם היה מורגש. סיאל בא להכניס אותו לחדר השירותים אבל שחור השיער עצר אותו ואחז בידו "רגע מה השם שלך?..." סיאל לא הבין מה הסיבה לשאלה עכשיו,"העיניים שלך...הם מיוחדות " סבסטיאן המשיך להגיד שהוא עדיין מעורפל והסתכל בעיניים של האחר " כן אומרים לי את זה הרבה " בלע את הרוק ויכל להרגיש את האחיזה של השני נחלשת ואחרי זה הוא לוקח ממנו את הדברים בשביל להיכנס למקלחת.
--
ליאון קם אחרי מספר דקות , הרים את הטלפון וראה שהשעה יחסית מוקדמת. קם לישיבה וראה את הבקבוקים זרוקים על הריצפה, את הסיגריות פתוחות גם שם ויכל כבר להיזכר לאט לאט בכמה שהוא וסם שתו, "שאני איתך זה עד הסוף כמו תמיד" אמר לעצמו וצחק. לקח את הטלפון וחייג לחברתו לראות מה קורה, "בייבי~" נשמע מהצד השני של הקו, "מה איתך מאמי? ישנת טוב? " שאל עם קול עמוק שמסגיר שהוא קם עכשיו. "אני בסדר גמור, אתה נשמע חצי " לונה צחקה וגרמה לו לחייך. הדבר שהוא הכי אוהב בא זה שהיא לא שופטת אותו כמו כולם, היא נותנת לו להרגיש שהמקום החסר שאמא שלו עזבה איתה הוא חצי שלם. "טוב אני עכשיו עם מון אז אני אדבר איתך בזמן אחר טוב? אוהבת אותך" "גם אני אותך" ליאון הגיב וניתק.
YOU ARE READING
שחור ולבן זה אותו הצבע /Black and White are the same color
Randomסיאל החליט לצאת מהארון וכל הסביבה שלו מתחילה להשתנות יחד איתה. עם זה מדובר בחברים , באויבים ואפילו אנשים חדשים. אבל רק איש אחד מהמבט הראשון היה נראה לו אחרת, שונה מכל המובנים. • אהבה בין בנים 🏳🌈 •קללות @!$# •⚠️תוכן עם טראומות⚠️ • הדמויות הראשיות...
