שחור ולבן זה אותו הצבע /Black and White are the same color

פרק - 2

"תן לי את הטלפון שלך! " "אבל אבא " "סיאל אל תנהל איתי על זה דו שיח " האב אמר בהחלטיות ובכעס. "טוב" סיאל אמר בעצב ועם דמעות בעיניים הושיט את ידו קדימה בזמן שאבא לוקח את מכשיר הנייד בחוזקה, "מתי אני יקבל אותו חזרה? " "עד שתבין שאתה סטרייט" ענה לו בזמן שסיאל לא מצליח להחזיק את הדמעות , לא מסוגל לסת את כל השנאה של אביו על הקהילה הגאה ובעיקר עליו, "עד שתבין שאתה סטרייט" סיאל חזר על המילים בזלזול בזמן שהולך לכיוון החדר, "טוב, לפחות הוא לא יודע לגבי המחשב.. " אמר בלחש לעצמו, "אני יודע לגבי זה! ולקחתי אותו כבר!" צעק לו מהמטבח.

סיאל רץ במהירות לחדרו, פותח את הדלת ומחפש את מחשב שלו, "לא לא לא" אמר בלחץ, מרים את הבגדים שזרוקים על הרצפה, את הדפים שמפזורים בכל מקום, ולא מוצא את מחשבו, "אני " סיאל נישא להגיד בין הדמעות שעולות שוב , "אני" נאשם עמוק והרגיע את עצמו 'תשלוט בעצמך' נשך את שפתיו עד שכבר פצע נגרם ויודע שהוא לא מסוגל להגיד את זה בקול.

לקח מגבת ונכנס למקלחת שנמצאת ממול לחדרו.

-

סיאל יצא מהמקלחת, הריח של סבון הקוקוס נדף מהשיערו החום בזמן שהוא עטוף במגבת, "איזה סקסי אתה שאתה נראה ככה" אחיו ליאון היתגרה בו בצחוק וגרם לאביו לצעוק בכעס, "אל תתחיל איתי גם כן! " ליאון הרים ידיים כחף מיפשה וענה, "אני עדיין אוהב בנות, אבל אם אני יראה אותו ככה, עוד יעמוד לי" נגה בכתף של אחיו הקטן ברכות שלא מתאימה לו ולחש באוזן באיום, "כדי לך מאוד שזה לא יבוא על חשבוני כל הסיפור הזה" סיאל ניבהל ונירתע להאחור.

"ליאון לך לחדר שלך! " האבא צעק על הילד הבחור, "טוב טוב" אמר שהוא התקדם בהמשך המסדרון.

סיאל עדיין לא רגיל לכל ההתנהלות החדשה שהולכת בבית. הוא סיפר רק לא ממזמן את זה שהוא נמשך לגברים, שהוא מעדיף את אותו מין כמו שלו. וכל הבית החליט להגיב לזה נוראי, גם אבא שלו וגם אח שלו שמוצא עוד סיבה לרדת עליו.

נכנס לחדר , סגר את הדלת ולקח נשימה, "אני חייב להפסיק להילחץ מהתגובות המטומטמות שלו... " אמר לעצמו ברצינות. הוא הרגיע את פעימות הלב שלו והתקדם לארון להחליף בגדים, אבל רעש של הודעה טלפון נישמע ברחבי הבית, "אני לא כיביתי אותו! " נזכר בלחץ והתלבש מהר יותר.

יצא מהחדר במהירות, "אבא! אבא! " בא לעמוד מול אביו אבל הוא חסם לו את הדרך ופגש אותו לפני מהצפוי, "תכבה את זה"אמר לו שהוא עדיין רציני ואפילו כועס , הושיט לו את הנייד. סיאל כיבה את הטלפון והחזיר בחשש, "קח" הוא לקח בקרירות והוסיף, "ליאון ייקח אותך הפעם לבית הספר" "מה?... אבל..." "אין אבל, אני לא יכול היום" הציב לו עובדה ובא להסתובב אבל הוא עצר את עצמו וחזר לעמוד מול בנו הקטן,אחז בו בשתי ידיו והסתכל בעיניים שלו, נשם עמוק לפני שהתחיל לדבר , "תקשיב סיאל, אני לא רוצה לרעתך אני פשוט רוצה שיהיה לך עתיד טוב, ובשביל זה אני מוכן לעשות הכל, גם אם זה אומר לאסור לך לאוהב. אתה לא יודע מה יש בחוץ ואני כאן." נגע בשיערו החום והסמיך של סיאל וחזר לעיסוקיו.