פרק 12: כאב ואהבה

330 28 9
                                    

הדבר הראשון שהוא ראה כשהתעורר היה כלום. חושך.
בד שחור ומסריח קשור בחוזקה על עיניו, מכאיב לו ומונע ממנו לראות.
ראשו ממש כאב מהמכה שקיבל והרצפה הקרה והקשה הכאיבה לגבו.

הוא ניסה להילחם בחבלים שקשרו את ידיו ורגליו ללא הצלחה, נלחם בכל כוחו כמה שניות ואז הרפה ונשכב בחזרה לתנוחה בה נזרק.

דמעותיו שהחלו לזלוג נספגו בבד השחור, מאבדות משמעות, צרחה נפלטה מפיו.
"ג'ונגקוק" הוא צעק בכל שארית כוחותיו
"ג'ונגקוק" הוא צעק מעט חלש יותר, עיניו מתערפלות והוא נשאב לאיבוד ההכרה בלחישה "ג'ונגקוק"

"אתה בטוח שזה אמין??" הוא הרים מעט את קולו בתסכול תוך כדי שמפעיל את הוויז לכתובת שמינהו נתן לו.
"אני בטוח" הוא אמר בקול יציב.
ג'ונגקוק לחץ בחוזקה ברגלו על הגז והאיץ את המכונית לשיא שלה.

חריקת דלת המתכת צמררה אותו וגרמה לו להתעורר מעלפונו, מרגיש את ראשו כואב כל כך.
קול צעדים כבדים נשמע, הצעדים התקרבו אליו בנחת תוך כדי שאותו אדם שיחק בצרור המפתחות בידו וזמזם לעצמו שיר בשמחה.
הוא פתח את הקשר של הבד מעיניו של ג'ימין, נגלה מולו עם כל גודלו, הוא היה עצום!!

ג'ימין מצמץ בעיניו, מסונוור מהאור הפתאומי ומהגודל של הענק שלפניו, גבוה, כתפיו רחבות, לובש גופיה וחושף את שריריו, קעקועים לכל גודלם, מה שיצר מראה מאיים מאוד.
הוא העביר את עיניו על החדר, הוא היה קטן, מוזנח, כל מיני חפצים ישנים מונחים שם כערימת זבל ואין שום מקור אור חוץ מחלון קטן שהיה בתקרה. נהדר.

הענק הסיר את הקשר של החבל מרגליו והחל להפשיט אותו, ממשיך לזמזם באדישות ובשמחה כלשהי.
דמעות החלו לזלוג מעיניו של ג'ימין, גופו נראה לפתע כל כך קטן ועדין לעומת הענק.
"בבקשה לא" הוא הרגיש פלאשבקים חוזרים אליו. כל התעללויות מבית הספר, הבריונים שאנסו אותו פעם אחר פעם. הכל חזר אליו.

הענק צחקק ברוע, זה הדליק אותו יותר. מסיר גם את חולצתו של ג'ימין וחושף את גופו היפהפה, קוביות עדינות משורטטות על בטנו, שערו פרוע וזרוק אחורה, רטוב מעט מזיעה, הוא היה נראה סקסי בטירוף.

הענק הוריד את המכנס והבוקסר של עצמו, חושף את איברו העצום, ובשתי ידיו העמיד את ג'ימין על ארבע ונעמד על ברכיו מאחוריו, חודר אליו עמוק ומהר ללא כל הכנה.
ג'ימין צעק, זה ממש כאב, עיניו היו אדומות מהקצב המהיר וחסר הרחמים של הענק, דמעות זולגות מעיניו בלי שליטה.

"ג'ונגקוק" הוא צרח בכאב "הבטחת שלא תעזוב אותי שוב!! אתה הבטחת שתגן עליי" הוא התנשף מרוב כאב, שיערו רטוב מזיעה.
"ג'ונגקוקקק" הוא צרח בכל הכוח שלו, מרגיש שהוא מתחיל לראות שחור כשהכל מתערפל סביבו.

באותה השנייה הדלת נפרצה בחוזקה, הענק עצר בפתאומיות והסתובב במבט מפחיד אך מעט מבוהל אל דלת הכניסה. ג'ונגקוק עמד שם.
המבט שלו הכיל את כל הרגשות שבעולם: כעס, זעם, כאב, צער, חרטה ובעיקר אשמה. אשמה שהנה,
שוב.
שוב הוא הפר את הבטחתו.
שוב הוא לא הגן עליו.
והפעם זה יותר גרוע, הפעם זה בגללו.

הענק יצא מג'ימין בבת אחת וגרם לו לזעוק בכאב וליפול על הרצפה מותש, כאוב וחסר כוחות.
הוא התקרב לג'ונגקוק והניף אליו את אגרופו בכל הכוח, האחר זז מעט הצידה במהירות וגרם לאגרופו של הענק להיכנס בקיר הבטון הקשה בעוצמה. הוא נאנק בכאבים.

ג'ונגקוק הניח את רגלו במקום אליו התכוון הענק לדרוך והוא השתטח על הרצפה, תופס את ידו בכאב וצועק, הוא נשכב עליו, מניח את ברכיו לצידי גופו של הענק והחל להטיח בו אגרופים בחוזקה עד שהוא דימם מכל מקום אפשרי בפניו ואיבד את ההכרה.

הוא קם במהירות וניגש אל ג'ימין השוכב מעורפל וכאוב.
"ג'ימינה" הוא קרא וחיבק אותו בחוזקה, בוכה את חייו. "ג'ימינהה" הוא בכה את שמו שוב ושוב וחיזק את חיבוקו, מצמיד אותו אליו.
ג'ימין פקח את עיניו הרטובות מדמעות בחולשה והביט אליו, כשראה אותו עיניו אורו בחוסר אמון אך מיד כבו שוב.

"מה קרה, ג'ימינה??" הוא שאל בדאגה וליטף את לחייו הרטובות, זקוק בעצמו למישהו שינגב את דמעותיו.
"אני מדמיין, נכון? זה לא אתה באמת" הוא פרץ בבכי חלש, חסר כוחות אפילו לבכות.

"אתה לא מדמיין ג'ימינה" הוא לחש בקולו היציב והרגוע, מלטף אותו באהבה. "אני כאן. הכל בסדר. אף אחד לא יפגע בך" הוא לחש לו את המילים האלו שוב ושוב, אוסף אותו שוב לחיבוק חם ואז הוא התעשת.

אולי תכף מישהו יבוא, הם צריכים למהר, הוא יודע להילחם טוב אבל כשג'ימין לידו זה הופך קשה יותר.
הוא עזר לו להתרומם מעט בעדינות והלביש אותו, ואז הרים אותו על ידיו כמו כלה ויצא מהמקום לא לפני שנתן עוד בעיטה חזקה לענק ששכב שם, כעס מטורף בעיניו.
"אני עוד אחזור ואגרום לך להבין שלפעמים החיים הרבה יותר כואבים מהמוות" הוא לחש באוזנו ויצא מהמקום עם ג'ימינה על ידיו.

אני ממש מצטערת על העיכוב בפרק,
הייתה לי תקופה עמוסה וחסרת השראה 😁
מקווה שאהבתן ותודה רבה שאתן ממשיכות להצביע ולכתוב תגובה!
אין עליכן אהובות שלי 💜

Jikook- beautiful love ❤Where stories live. Discover now