קול פסיעותיו של ג'ימין הדהדו בחלל הרחוב החשוך והריק. ידיו חבקו את גופו על מנת להגן מהקור, כובע הקפוצ'ון על ראשו ושקית מרשרשת תלויה על ידו, מתנפנפת עם כל צעד וצעד, מוחו היה שקוע במחשבות.
הוא אוהב את ג'ונגקוק. זה הדבר היחיד שהוא בטוח בו במאה אחוז. רק מלחשוב עליו, לומר את שמו, גורם לליבו לפרפר בהתרגשות ולחיוך גדול מאוהב להימתח על פניו היפות.
בכל פעם שהאחר קורא בשמו, מתקרב אליו, מתרגש ממנו כשהוא מזיין אותו הוא מרגיש אושר. התאהבות היא סוג של אושר.
וזו לא התאהבות רגילה, חולפת, של גיל הנעורים, זהו גורל שהתחיל עוד משנות ילדותם המוקדמות.
הוא מבין אותו, הוא לא יכול לעזוב את העבודה שלו ככה פתאום, לא משנה כמה הוא אוהב אותו. וכמה הוא הבן אדם הכי חשוב בעולם בשבילו. עבודה זו עבודה, הוא כבר שקוע בה.
הרגשה לא נעימה הסיטה את מחשבותיו הצידה לפתע, הוא מרגיש כאילו מישהו עוקב אחריו, הוא סובב את ראשו, מרגיש את ליבו דופק בחוזקה אך הרחוב היה ריק.
הוא התנשף בהקלה, זה סתם החששות הדימיוניים שלו, אחרי כל האונס וההתעללות שעבר הוא עדיין לא מרגיש בטוח כשג'ונגקוק לא לידו.
ההרגשה הנעימה לא עוזבת אותו, הוא כבר ממש קרוב לבית אז הוא החל למהר את צעדיו, נוקש בעקביו על הכביש הריק תוך שמסובב את ראשו כל כמה שניות בחשש, ליבו מאיץ ומאיץ.
חששותיו לא התבדו. שלושה בחורים עטויי מסיכה על פניהם אגפו אותו מכל צד ממנו הוא עלול לברוח, הוא נאלם בבהלה ואז הגיעה החבטה על עורפו. שואבת אותו לחור שחור ודומם.
☆
הוא נקש בדלת.
"ג'ימינה" הוא קרא בקול אוהב.
שקט.
"מיני אל תשחק איתי" הוא פלט אנחת אהבה וחייך. "קניתי לנו עוף ובירה" הוא אמר בקול מגרה. יודע שזו המנה האהובה עליו.
דאגה לפתה את ליבו והוא השתמש בכוחו והעיף את הדלת מצירה, נכנס הביתה, השולחן היה מסודר לאוכל, קערה עם ביבימפאב הייתה מונחת על השולחן ובקבוק בירה ריק.
"הוא הלך לקנות בירה" הוא מלמל לעצמו בהבנה.
הוא נגע בקערה שהייתה קרה לגמרי והרגיש את ליבו נופל.
☆
"מינהו אני צריך שתאתר לי מיד את המיקום של ג'ימין " הוא ירה לאוזניית הבלוטות' תוך כדי שעלה לרכב, התניע אותו ופרץ בדהרה חסרת מעצורים.
"דקה אני מאתר לך. למה? קרה משהו?"
"פשוט תאתר אותו" הוא הרים את קולו בעצבנות ולחץ מטורף.
אחרי כמה שניות של שקט הוא אמר לו כתובת. הרכב עצר בחריקה.
זאת הכתובת של הבית הסמוך לבית של ג'ימין.
"אתה בטוח?! אני הרגע הייתי שם!" הוא צעק תוך שסובב את הרכב פניית פרסה חדה וחזר למקום ממנו בא.
זמן לא רב של חיפושים נדרש ממנו כדי למצוא את הטלפון של ג'ימין שבור מעט על הקרקע, הוא בעט בגדר הסמוכה בתסכול. מרעיד אותה כמעט למוות.
אין מצב.
לא. זה לא יכול לקרות.
הוא לא יכול להיפגע בגללו.
הוא נפגע בגללך. צרח לו קול בראשו עד לשיגעון.
שוב.
הוא נפגע בגללו שוב.
"תרגע. אף אחד לא אמר שזה בגללך. זה יכול להיות בגלל הרבה סיבות. אמרת שאנסו אותו באופן סדרתי, לא? אולי זה אותם בחורים?"
הציע מינהו דרך הדיבורית בנסיעה הפראית של ג'ונגקוק.
"אין מצב. אני טיפלתי בהם אחד אחד באופן אישי" הוא ביטל מיד את דבריו, מפלס הלחץ רק עולה.
לפתע הארה נצתה בראשו.
אני יודע מי זה. זה הוא.
אם אהבתן ממש אשמח להצבעה לתגובה 💜
זה ממש מעודד. אני צריכה את זה 🙂
בורהה ארמי 💜
הפרק מוקדש למור באהבה 💕
YOU ARE READING
Jikook- beautiful love ❤
Fanfiction*גמור* הפיק מכיל: מיניות, גייז ואלימות ומיועד ל18+ ג'ונגקוק הוא בחור קר, קשוח, שום דבר לא יכול לגעת בליבו. יש כמין חומה בין הלב שלו לאנשים שסביבו. הוא מעולם לא התאהב. מעולם לא הרגיש רגשות כלפיי מישהו. אף פעם מכריו לא ראו אותו בוכה. עד שיום אחד הוא...
