פרק 8~

106 2 3
                                    

נקודת מבט כללית-טאהיונג:


לאחר שהוסוק המשיך למגמת הריקוד שלו טאהיונג התחיל להתקדם לעבר המרפאה, הוא כל כך שמח שהוא סוף סוף יכול לראות את סוקג'ין היונג שלו שוב, גם אם רק אתמול הוא פגש אותו. טאהיונג הוא בן אדם שנקשר מהר לאנשים והוא מאוד שמח שהוא יצר חבר חדש, גם אם החבר הזה הוא הרופא של בית ספר וגדול ממנו בכמה שנים.

וכך, הוא הגיע למרפאה, הוא דפק שלוש דפיקות חלשות עד שהוא שומע את סוקג'ין ממלמל להיכנס.

-"סוקג'ין היונג!" טאהיונג התנפל עליו בחיבוק, סוקג'ין היה מופתע ולא ידע איך להגיב לכמה שניות עד שהתאפס וחיבק את הילד המתוק לצידו, הילד הזה באמת נשמה טובה וסוקג'ין מאוד שמח שהילד מרגיש איתו טוב ובנוח.

כאשר טאהיונג שחרר את החיבוק המתלהב הזה סוקג'ין פותח -"טאהיונג! כל כך נחמד לראות אותך שוב! מה שלומך?" -"אני מצוין סוקג'ין היונג , התגעגעתי אליך מאוד , אתה בן אדם מאוד נחמד כך שאני מאוד נהנה להיות איתך!" אומר טאהיונג עם חיוך מרובע על פניו, סוקג'ין מחייך, לא יכל לעמוד בחיוך של הילד הצעיר מלפניו ולחשוב עד כמה מקסים הוא עוד יכול להיות.

אבל לפני שיכלו להמשיך עוד את השיחה הזו, משהו הפריע להם, יותר נכון מישהו. -"אוו טאהיונג תיתן לי להכיר לך"  סוקג'ין אומר כאשר הוא נזכר שיש פה עוד בן אדם, הוא זז הצידה כדי לחשוף את הילד שמאחוריו, טאהיוג נבהל, זה לא היה אחר מג'ונגקוק, למה הוא נמצא בכל מקום? חושב טאהיונג. ג'ונגקוק לא היה פחות מופתע, ככל הנראה בגלל הסצנה הזו בין ההיונג שלו והילד המוזר, לעזאזל, הילד הזה עוקב אחריו? איך הוא נמצא בכל מקום שהוא נמצא?

סוקג'ין שם לב לחילוקי המבטים בין השניים ושאל -"אתם מכירים אחד את השני כבר?" שאל מופתע. כשג'ונגקוק שם לב שטאהיונג לא הולך לענות אז הוא עונה -"כן.... יצא לנו להיפגש כמה פעמים" הוא ממלמל. הוא רצה להוסיף שלצערו הם נפגשו ושהוא היה מעדיף שלא יפגשו בכלל אבל חסך את זה הוא לא רוצה שההיונג שלו יכעס עליו בגלל שהוא מדבר ככה אל הפריק, כי בהחלט אפשר לראות שההיונג שלו מחבב את הילד המוזר, מתי הוא הספיק לחבב אותו? רק אתמול הם הגיעו אל הבית הספר החדש. רק אז טאהיונג יוצא מתוך הבועה שלו -"אוו כן פגשתי אותו כמה פעמים ברחבי בית הספר" אומר טאהיונג בחיוך מביך, מנסה להסתיר את ההפתעה, הוא באמת לא תכנן לפגוש את ג'ונגקוק באותו היום, בעיקר אחרי מה שקרה בקפיטריה. 

-"אוו, אז זה נחמד, לפחות עכשיו לא נצטרך לעשות היכרות מביכה, טאהיונג אתה יכול לשבת על הכיסא הזה בזמן שאני חובש את רגלו של ג'ונגקוק, אז אני אתפנה אליך" אומר ג'ין באנחה, הוא שונא שג'ונגקוק לא שומר על עצמו. רק אז, טאהיונג שם לב לדם היורד מרגלו. ג'ונגקוק היה לבוש בבגדי ספורט, בגדי כדורגל, טאהיונג מניח שזה מה שזה, הוא לא באמת יודע. ברור, ברור שג'ונגקוק הוא בנבחרת הכדורגל, טאהיונג מנחש לעצמו. ג'ונגקוק נראה מטיפוס האנשים שאוהבים לשחק כדורגל.  טאהיונג תמיד רצה לשחק כדורגל אבל אף אחד לא רצה לשחק איתו או לשתף אותו בבית הספר הקודם בגלל הגוף ה'קטן והפגיע שלו' ככה הם קראו לו, הם אמרו לו שהוא נשי ובכיין מדי למשחק גברי שכזה, הוא ניסה כל כך הרבה פעמים לשחק איתם אבל הם כל פעם מחדש דחו אותו, הוא התייאש ופשוט וויתר על זה, כנראה שכדורגל זה באמת לא בשבילו.

שבע // BTSWhere stories live. Discover now