נקודת מבט כללית, טאהיונג והוסוק:
היום השני של הבית ספר החדש הגיע, והנה, הם כבר מאחרים. הוסוק שכח להפעיל את השעון המעורר שלו, שוב. והנה הם, הוסוק מכין את הארוחת בוקר שלהם, הכוללת כמובן דגנים עם חלב. אבל היי, מי מתלונן? הזמן שטאהיונג עוד ישן. אתמול שטאהיונג חזר העניים שלו היו אדומות כאילו שהוא בכה, הוסוק שאל אותו מספר פעמים מה קרה אבל טאהיונג ענה אותה תשובה שהכל בסדר וזה פשוט מהקור. כמובן שהוסוק לא קנה את זה אבל הוא החליט להניח לחברו הטוב ביותר לעת עתה. הוא לא רוצה ללחוץ עליו, הוא מאמין שברגע שטאהיונג ירגיש בנוח לספר לו מה קרה הוא יספר.
-"טאהיונג, טאהיונגי, תקום אנחנו מאחרים לבית הספר" אחרי כמה מחאות מטאהיונג והצקות מהוסוק טאהיונג קם, זה מאוד קשה להעיר את טאהיונג, מגיע להוסוק צלש. -"אני ער, אני ער." אומר טאהיונג בקול הבוקר שלו עם חיוך על פניו. הוסוק לא מאמין שלבן אדם כל כך עדין כמו טאהיונג יש קול כזה עבה.
וכך, אחרי שסוף סוף טאהיונג התארגן ולבש את מדיו הם יושבים לאכול את הדגנים. הוסוק שולח מבטים לטאהיונג בסתר, ככל הנראה לא יותר בסתר כי טאהיונג קולט אותו. -"אתה רוצה לשאול אותי על אתמול נכון?" אומר טאהיונג באנחה. -"כן, אני מאוד רוצה לשאול אותך אבל אני אכבד את הפרטיות שלך, אני מאמין שברגע שתרצה לספר לי תספר לי, אני לא כועס." אומר הוסוק. טאהיונג מחייך לו חיוך קל, שמח שחברו הטוב ביותר לא מכריח אותו לספר לו מה באמת קרה אתמול, הוא אפילו לא רוצה להיזכר בכך, הוא עדיין מרגיש רע עם עצמו. הוא בחיים לא הכה בן אדם בחייו, הוא לא מאמין באלימות.
הוסוק וטאהיונג לקחו את האוטובוס הציבורי מכיוון שהם אחרו וההסעה שלהם נסעה. אומנם יקח להם יותר זמן להגיע אבל עדיף לאחר מאשר לא להגיע בכלל נכון? וככה הם עברו את הנסיעה, טאהיונג והוסוק מפטפטים על איזה משחק מחשב חדש. לא משנה מה, תמיד יהיו להם נושאי שיחה, אולי זה בגלל שהם מכירים אחד את השני יותר מדי זמן ששום דבר לא יכול להיות מביך בניהם.
-"או טאהיונגי, הנה התחנה שלנו!" אומר הובי ועוצר את טאהיונג מלהתחיל לדבר על משחק מחשב חדש. הם יורדים מהאוטובוס וממשיכים אל בית ספר. התחנה בה הם ירדו לא רחוקה מבית הספר, רק צריך ללכת מספר דקות, לא כל כך נורא. כאשר עברו את שער בית ספר הם נאנחו בהקלה, הם חשבו שהשומר לא יכניס אותם בגלל האיחור הענקי שלהם, אבל למזלם השומר לא היה שם אז הם פשוט עברו בנחת. הם ראו תלמידים מסתובבים בחצר בית הספר, כנראה הם הגיעו בזמן ההפסקה, עוד סיבה להיאנח בהקלה, לפחות ככה הם לא יצטרכו להיכנס לשיעור באמצע.
הם הלכו בדרכם אל עבר הקפיטריה לאכול ארוחת צהריים, יותר נכון ארוחת בוקר בשבילם אבל כן. "הובי היונג זה לא שאני לא אוהב את הדגנים המאוד מאוד טעימים שאתה מכין, אבל אני מאוד שמח שיש לנו פה ארוחות צהריים." מגחך טאהיונג והוסוק נותן לו דחיפה קלה במרפק. -"יה! פרחח! אז תנסה אתה להכין אוכל בבוקר, ותנסה לא לשרוף את המטבח בדרך!." הובי מתגרה, טאהיונג מחייך קלות ומחבק את הובי חיבוק גב -"אוו הובייי היונג אתה יודע שאני מאוד שמח שאתה מכין דגנים ולא שורף את המטבח, כמו הפעמים הקודמות שבישלת!" אומר טאהיונג, הוסוק מגחך, שמח שיש לו חבר כמו טאהיונג.
YOU ARE READING
שבע // BTS
Romanceהשיפים העיקריים: טאהקוק , נאמג'ין , יונמין , סופ , הופמין. שבעה תלמידים נפגשים בשנה החדשה שלהם בתיכון החדש , כל אחד מהשבעה האלו בא מרקע אחר ומחיים שונים... ביחד הם לומדים לקבל את השונה וכמובן חווים ביחד חוויות לא נשכחות , בואו תהיו שותפים למסע שלהם...
