שבוע לאחר המוות של ליאם
נ.מ. זאין:
אני מרגיש כאילו משהו חסר בי ואני יודע מה זה, אני לא יודע איך להסתדר בלעדיו.
בקושי עברתי את ההלוויה מבלי להישבר, למרות שכולם אמרו לי שהכול יהיה בסדר ושהם פה בשבילי אבל אני לא מאמין להם. אני מרגיש ריק, שבור. אני מרגיש כאילו בלי ליאם אין לי למה לחיות.
ובגלל זה אני עומד לעשות את מה שאני עושה עכשיו.
אני יודע שאולי זה יפגע בכמה אנשים, בעיקר בלואי בהארי ובנייל שהיו שם בשבילי בשבוע הזה יותר מכל אחד אחר ואני יודע שזה ישבור אותם.
אבל אני פשוט לא יכול יותר, אני לא יכול לחיות בלי ליאם! אני מעדיף למות ולהיות איתו בגן עדן מאשר לחיות ולהיות בלעדיו.
הלכתי למגירות שליד המיטה והוצאתי משם קופסא של כדורי שינה. נכנסתי למקלחת מתיישב בתוכה ובולע את כל הכדורים שהיו בקופסא. התחלתי להרגיש את הכל מסתובב, הראייה שלי התחילה להיות יותר ויותר לא מפוקסת והתחיל להיות לי יותר ויותר קשה לנשום עד שהכול נהפך לשחור.
--------
נ.מ. לואי:
דפקתי על דלת הבית של ליאם פעם ראשונה, פעם שנייה ועדיין לא קיבלתי תשובה עד שבפעם השלישית אמא של ליאם פתחה לי את הדלת. שאלתי אותה אם זאין נמצא כאן והיא אמרה שהוא למעלה רצתי במעלה המדרגות וראיתי שהדלת של חדר האמבטיה קצת פתוחה, נכנסתי והייתי בשוק שראיתי את זאין שוכב על הרצפה לא זז, רצתי אליו ניסיתי למצוא דופק תוך כדי שהתקשרתי לאמבולנס.
"911 מה המקרה חירום שלך?" הפקידה שאלה ואני יכול להישבע שזו אותה אחת שענתה לי בפעם שעברה כשליאם התמוטט, אבל זה לא מה שחשוב עכשיו "חבר שלי הוא הוא ניסה להתאבד" אמרתי לא מאמין למילים של עצמי, הפקידה המשיכה לשאול את השאלות הרגילות ואחרי בערך חמש דקות פרמדיקים הגיעו, הם ניסו לעשות לו החייאה אחרי שלא מצאו דופק אבל ידעתי לפי הפרצופים שלהם שזה נגמר איבדנו עוד חבר. אבל מה שאני מתנחם איתו זו המחשבה שהם כנראה ביחד עכשיו בגן עדן צופים מלמעלה. אבל מה שלא היה מנחם הייתה המחשבה שאיבדתי את החבר הכי טוב שלי ושאני עכשיו צריך לעבור עוד הלוויה.
בהלוויה
נ.מ. לואי:
ראיתי הרבה אנשים נכנסים ושמחתי שראיתי את ההורים של זאין אבל גם ידעתי שזה אומר שאני עוד מעט אצטרך לנעום הם קרו לי בשם ועליתי לבמה עם דף ביד אפילו שאני יודע שאני לא אקרא ממנו אלא פשוט ידבר מהלב אני כבר מומחה בדברם האלו "זאין היה החבר הכי טוב שלי עזבו חבר הוא היה אח שלי וזה קשה לי לחשוב שהוא עזב אותי ושהוא לא יחזור זאין היה מלא בשמחת חיים הוא תמיד ידע לקחת בדיחות והוא תמיד זרם עם השטויות שלי הוא היה שם מתי שהייתי ברגעים הכי נמוכים שלי והוא גם היה שם ברגעים הכי טובים שלי שלרוב הוא זה שגרם אני לא תכננתי שהוא יעזוב כל כך מהר אני תכננתי שהוא ישאר אחרי ושהתפקידים יהיו הפוכים אבל כנראה שזה היה לו יותר מדי מי שלא ידע לזאין הייתה תקופה קשה הוא עזב את הבית אבל אז הוא התאהב חבל שאהבה הזאת הייתה חייבת להיות מופרדת על ידי מוות" אמרתי מסתכל לכיוון השמיים "אז ליאם אני מאוד מקווה שאתה שומר לי על זאין שם למעלה" אמרתי הם מחאו כפיים ואני ירדתי הארי כבר חיכה ליליד הבמה אז ישר רצצתי אליו וחיבקתי אותו חזק נותן לכל הדמעות לרדת "ניצחנו" הוא אמר ונפרדתי מהחיבוק מסתכל עליו עם פרצוף מבולבל "אבא שלי הוא הצליח להשיג משמרת מלאה עליי ועל ג'מה ודילן נכנס לכלא" הוא אמר חזרתי לחבק אותו ופשוט נשארנו ככה למשך כמה דקות.
נ.מ. זאין:
פתחתי את עיני וראיתי שהכול כל כך בהיר. קמתי מהרצפה ופתאום ראיתי דמות, שפשפתי קצת את עיניי וראיתי שזה ליאם, הייתי בשוק.
"ליאם?" יצא לי יותר בצורה של שאלה מאשר של אמירה "זאין מה את עושה פה? אמרתי לך להמשיך לחיות את החיים שלך, לגדל ילדים אולי להתחתן ולהקים בית, לא היית אמור להגיע לכאן כל כך מהר אמרתי ללואי לדאוג לך" ליאם אמר בטיפה כעס "לא יכולתי לחיות בלעדייך, ליאם אתה הכול בשבילי, כל החיים שלי לא יכולתי למצוא מישהו שיחליף אותך ולא יכולתי לחיות בלעדייך. ולואי ניסה אבל לא היה לו סיכוי" אמרתי "טוב לפחות אנחנו ביחד עכשיו" הוא אמר "אני אוהב אותך" אמרתי. הוא היה נראה קצת עצוב אבל באותו הזמן גם שמח "גם אני אוה-" הוא התחיל לומר אבל לא יכולתי לעצור את עצמי ונישקתי אותו. נישקתי אותו כל כך חזק וזו הייתה הנשיקה הכי טובה ומרגשת שאי פעם הייתה לנו.
ועכשיו הרגשתי שאני באמת בגן עדן הכל היה מושלם שקט ונעים זה היה רק אני וליאם אף אחד אחר שיכול להפריע.
הוא סוף סוף פה לידי ושום דבר לא יכול להפריד בינינו אפילו לא המוות.
-----------
גמרנווווווו
תודה על כל ההצבעות תגובות וצפיות❤💛❤💛
YOU ARE READING
no matter what happenes i'm with you/ ziam mayn
Fanfiction(גמור) "זאין הכל בסדר?" ליאם שאל " לא ליאם זה לא יכול להיות, בטוח יש טעות" ❤❤❤❤❤ פאנפייק על זיאם ❤❤❤❤❤ אזהרות⚠⚠❗❗: פגיעה עצמית מוות תכנים מיניים שפה גסה התעללות בעיות אכילה
