no matter what happenes i'm with you/ ziam mayn

פרק 9

נ.מ. לואי:

אני וזאין נכנסנו לבית הספר והתחלנו ללכת לכיוון הלוקרים שלנו. כשהגענו זאין פתח את הלוקר שלו וחיפש את  הציוד היסטוריה שלו. "אז מה בנוגע למסיבת יום הולדת שלך?" שאלתי את זאין מאמצע שום מקום כי עוד מעט היום הולדת שלו מגיעה ואנחנו צריכים להזמין מלא דברים למרות שמשום מה הוא אומר שהוא לא רוצה לחגוג את היום הולדת שלו 'בגדול' אבל כולם יודעים שזה שטויות. זה זאין הוא מת על מסיבות גדולות, עם הרבה אנשים, אלכוהול ומוזיקה מחרישת אוזניים. "אולי תשחרר מזה כבר, דיברנו על זה אתמול נזמין כמה חברים נראה סרט נשתכר ונעשה קצת צוחקים לא צריך יותר מזה" הוא אמר "זאין זו היום הולדת 18 שלך אתה אמור להשתכר במסיבה ולעשות מלא שטויות. זה הקטע של יום הולדת 18 כי אתה סוף סוף לא עובר על החוק כשאתה שותה" אמרתי "לואי אנחנו גם ככה שותים כל הזמן אז מה זה משנה?" הוא אמר בחצי שאלה "כי זה כל הקטע! כולם שותים לפני 18 אבל עדיין כולם חוגגים את זה בגדול" אמרתי והסתכלתי עליו במבט מתחנן, הוא גלגל את עיניו ואמר "בסדר" ואני התחלתי לקפוץ משמחה "זו עומדת להיות המסיבה הכי טובה בעולם!" אמרתי "טוב בזמן שאתה מתכנן את כל המסיבה אני הולך לשירותים" זאין אמר ובא להתחיל אבל אז הוא הסתובב חזרה אליי ואמר "אתה יכול לקחת לי את הציוד לכיתה בבקשה? אה ועל הדרך תומר לאלכס להפסיק לתכנן את המסיבה כי אתה עושה את זה כבר" הוא ביקש ממני ולמרות שזה יותר מדי משימות בשבילי אמרתי "איי איי קפטן" והצדעתי. הוא צחק, הביא לי את הדברים והלך לשירותים, אני בדיוק ראיתי את הארי והלכתי לכיוונו והלכנו ביחד לכיתה.

נ.מ. זאין:

נכנסתי לשירותים וכמה שניות אחרי זה שמעתי פתאום את הדלת נפתחת ונטרקת בחוזקה שזה רע אבל ממש רע כי אם הדלת הדפוקה הזאת נטרקת היא ישר ננעלת וזה אומר שמי שזה לא יהיה שסגר את הדלת אנחנו נעולים ביחד. אני רק מקווה שזה יהיה מישהו שאני אהיה מסוגל לסבול אותו.

אני לא מסוגל לסבול אותו אני לא מסוגל לסבול אותו!!!!                                                                                                     כמובן שזה יהיה הוא, למה שאני אחשוב שיש לי אפילו טיפת מזל?! כאילו באמת מכל האנשים בעולם דווקא הוא?? הייתי מעדיף שזה יהיה הארי מאשר הוא, אה ואם לא הבנתם אז זה ליאם. זה ליאם פאקינג פיין שאני תקוע איתו בשירותים. התחלתי לנסות למשוך ולדחוף את הדלת בכל הכוח שלי אפילו שידעתי שזה לא יעשה כלום, כי אפשר לפתוח את הדלת רק מבחוץ. אבל כמובן שזה לא עניין אותי והמשכתי להרביץ לדלת בזמן שליאם יושב על הרצפה ליד הכיור. שמעתי פתאום את הפעמון מצלצל ועכשיו אני דיי בטוח שלואי יראה שאני לא נמצא בכיתה ואז הוא יבוא לחפש אותי, אני בטוח בזה אז הפסקתי להרביץ לדלת והתיישבתי מול ליאם.

הוא לא בא, למה הוא לא בא? כבר היו עוד שני צלצולים ואף אחד לא בא. וואט דה פאק למה אף אחד לא משתמש בשירותים? טוב, נמאס לי. קמתי ממקומי, הלכתי לדלת והמשכתי להרביץ לה ולמשוך את הידית. אני אעשה הכל כדי לצאת מכאן. בזמן שאני המשכתי לדפוק על הדלת ליאם פשוט המשיך לשבת על הרצפה ולא לזוז, הוא גם בקושי מצמץ אני קצת מפחד שאני אתקע כאן עם גופה. "די" לבסוף הוא אמר בשקט וכמובן שלא הקשבתי לו והמשכתי לנסות לפתוח את הדלת "די!!!" ליאם פתאום צעק "אתה לא מבין שזה לא נפתח?" הוא שאל ואני הסתכלתי עליו לכמה שניות ואז חזרתי לדלת והמשכתי לנסות לפתוח אותה. עוד כמה שניות עברו ופתאום ליאם משך אותי מהדלת ואמר "אולי די אתה עושה לי כאב ראש" ותאמת שאני לא ציפיתי שהוא יהיה מספיק חזק כדי להזיז אותי "אני ממש מצטער שאני רוצה לצאת מפה לעומתך" אמרתי עצבני לחלוטין מנסה להזיז אותו כדי להמשיך לנסות לפתוח את הדלת. אוקיי הוא הרבה יותר חזק ממה שחשבתי שהוא "אני רוצה לצאת מפה בדיוק כמוך פשוט בניגוד אלייך יש לי קצת שכל ואני מבין שאם אני סתם ארביץ לדלת לא יקרה כלום אבל כנראה שחסרי מוח לא מבינים את זה" הוא אמר ואני התחלתי להתעצבן.