אני כבר לא אותו דבר

593 39 12
                                    

"הרמיוני!"

הרמיוני בדיוק התקדמה לחדר המדריכים, כשג'יני קראה לה מאחור.

לא היה לה זמן אליה. היה לה על הראש את ארגון הנשף.

"הרמיוני!"

ג'יני הצליחה לתפוס את הרמיוני והיא כבר לא יכלה להתחמק.

"זה נכון הרמיוני?"

"מה נכון?"

"שאת מארגנת את נשף חג המולד!"

"כן ג'יני, אני מארגנת אותו, לאור העובדה שאני מדריכה ראשית וזוהי אחת מחובותי."

"היו לי כמה הצעות לנשף"

"לכי על זה."

"אוקיי... היה לי רעיון שכל תלמיד ילבש בגד שמתאר את הבית שלו..."

"ג'יני, כל העניין זה שבערב הזה נהיה כולם אותו דבר. ביחד."

"אוקיי אוקיי... מה עם... תחרות ריקודים שהמנצחים מזכים את הבית שלהם ב100 נקודות?"

"כבר הקדמתי אותך."

"אה... אין לי עוד רעיונות..."

"אז כשיהיו לך דברי איתי, טוב?"

הרמיוני חייכה אל ג'יני והתקדמה אל עבר חדר המדריכים.

"אז עובדים על הנשף גריינג'ר?"

הרמיוני נבהלה ממש כשנכנסה ושמעה את קולו של דראקו, יושב על המיטה.

"אתה תמשיך להבהיל אותי ככה?"

"לאור העובדה שאני נהנה מזה... אז כן."

הרמיוני גלגלה את עיניה והתיישבה גם על המיטה.

"אוקיי... נתחיל לעבוד על לוח הזמנים. ובלי צחוקים. אנחנו צריכים להיות רציניים."

"כן המפקדת." דראקו הצדיע להרמיוני ונשכב על גבו.

"אוקי, בפתיחה תהיה קבלת פנים."

"מן הסתם."

הרמיוני גלגלה את עיניה שוב וחזרה לרשימה שלה.

"אז חשבתי שיהיו בשני הצדדים של האולם שני שולחנות של כיבוד ארוכים שמתפרשים לאורך כל האולם.

לגבי האוכל צריך לדבר עם הגמדונים אם הם מסוגלים להכין הכל. אם לא נשכור טבחים."

"אבל זאת העבודה שלהם."

"הם לא משרתים."

"לאור העובדה שהם משרתים אותי, הם כן."

"אתה צריך להעריך אותם יותר. הם עושים בשבילך הכל."

"שכחתי שאת הקמת את האלרגיה הזאת."

"אלרג"ה."

"מה שאמרת. בקיצור- הם משרתים, אם את רוצה ואם לא."

היא והעיניים האפורות-פאנפיק דרמיוניWhere stories live. Discover now