לא מהעולם הזה❤️

פרק 1 -לא מהעולם הזה

פלאשבק:
נקודת מבט של איתן
הנשיקות האלה שהיא רק נותנת לי ואני כולי מלא בצמרמורות ממנה מה שהיא עושה לי בגוף..,אוי היא גורמת לי להרגיש מאושר היא גורמת לי שמחה בלב ,היא זאת שלימדה אותי מהיא אהבה ,שכבנו במיטה ביחד אחרי כל התקופה הזאת שניסיתי להשיג אותה הצלחתי בסוף , היא הייתה כלכך יפה היו לה עניינים ירוקות דבש ושיער שטני חלק אבל היה לו את התלתלים העדיני למטה שכלכל אהבתי היא הייתה רזה בדיוק במינונים שאני אוהב היה לה את החיוך הכי יפה שראיתי היא הייתה הבחורה בשבילי פשוט ,אוקי אני לא גאה בזה שהיא התגרשה מבעלה בגללי ועוד שהיה להם בת קטנה היא הייתה נסיכה כלכך קראו לה שי היא הייתה רק בת שנתיים הייתי רואה אותה מלא עד שהיא כבר הייתה קוראת לי אבא למרות שאהבתי אותו לא יכלתי לאמץ אותה כי אביה האמיתי לא איפשר זאת הוא תמיד היה איתה והחליט לגדל אותה בלי אנה למרות שניסינו להלחם על זה בבית משפט לא הצלחנו כי הרי הוא היה עורך דין אז הוא ניצח כמובן אז החלטנו להמשיך את החיים שלנו ככה ולבקר את שי מדי פעם , בכל זאת אני הייתי מאושר עם אנה היא הייתה אהבת חיי,היא ידעה את האמת עלי ולא היה אכפת לה היא פשוט קיבלה אותי איך שאני למרות שהייתי שונה זה הדבר שהכי אהבתי אצלה .
קראו לה אנה שם כלכך יפה ,אני זוכר שנסענו לאמאשלה בליל חג המולד היא התעקשה שלא ניסה כי היה סופות קשות בחוץ אבל אהבתי את ההורים שלה וזה היה מנהג כל שנה לא רציתי להפר אותו אז הכרחתי אותה לבוא ובסוף היא השתכנעה נסעתי בזהירות כי פחדתי מהמזג האוויר בחוץ הנסיעה לקחה המון זמן עבר כמה שעות טובות הנסיעה עברה והגענו אליהם בסופו של דבר ,אכלנו איתם פתחנו את המתנות , קניתי לה טבעת ,כןכן טבעת אירוסים הצעתי לה באותו ערב להתחתן איתי כמובן שהיא שמחה כלכך וישר הסכימה ,בדרך חזרה הביתה הסופות התחזקו יותר ויותר כבר היה חשוך ולא ראיתי כלום אני זוכר שהתנגן במכונית הדיסק שהיא הכי אהבה של בוב מארלי היא ישנה היא נראתה כלכך שלווה עד ש..בוםםםם
לא ראיתי כלום אני זוכר שפשוט שמעתי מלא אמבולנסים ומשטרות עד שכבר איבדתי תהכרה
הלילה הזה היה הלילה הכי נורא בחיים שלי ,
כשהתעוררתי הייתי מ חובר למלא מכשירים במיטה זרה לא הבנתי כלום הדבר היחידי שעניין אותי זה איפה אנה פתאום נכנס הרופא ״אני רואה שהתעוררת ״הוא אמר ״איפה אנה״ ? לא הפסקתי לשאול הרופא התעלם מהשאלה ״אנחנו לא יודעים איך הצלחת לשרוד את התאונת דרכים הנוראית הזאת ,המכונית ממש עלתה באש, אתה בר מזל ״ הוא אמר ,תאמת שידעתי למה הצלחתי לשרוד את התאונה הרי שרדתי מכות קשור יותר אבל עדיין המשכתי לשאול ״איפה אנה ״ ? הוא המשיך להתעלם עד שלבסוף ענה , ״אני מצטער..אבל חב-״ ״ לא אין מצב אל תמשיך את המשפט זה לא קורה לי״ כבר התחלתי לצעוק כמו משגוע דמעות חנקו את הגרון שלי מנסות לצאת , עצרתי אותם אבל ניסיתי לשכנע את עצמי שזה רק חלום ושהיא חא באמת מתה , הרופא ניסה להרגיע אותי והסביר לי שהיא נפגעה ממש קשה בראש ושהיא חא שרדה , ואז הדמעות יצאו בכיתי בלי הפסקה לא יכולתי לתאר את החיים שלי בלעדיה זה נשמע לא הגיוני , ומאז אותו לילה עבר כבר 150 שנה שאני עדיין בוכה עליה..הפכתי לבנאדם סגור ועצוב לגמרי .
-היום-
קודם כל אני יספר על עצמי ואז תבינו יוצר טוב אוקי קוראים לי איתן סמית אני בן 189 כן אני יודע שזה נשמע קצת גדול אבל בואו תשמעו הכל , הגעתי לגיל כזה כמובן כי אני ערפד ההורים שלי לא כאלה אף אחד במשפחה שלי לא כזה , ערפד אחד הפך אותי להיות כמוהו שהייתי בן 19 אני זוכר בשנת 1826 כן זה היה לפני המון שנים מאז אני צקוע בגיל 19, הייתי שיכור והסותבבתי ביער בוקם אומרים שזה היער הכי מפחיד בקליפורניה כנראה שהם צודקים קיצר ומאז אני ככה מנסה להסתדר ההורים שלי כמובן העיפו אותי מהבית כששמעו את זה הם פחדו מידי ומאז אני חי לבד בחושך בדיכאון עצוב מנסה ליזון רק מדם של חיוצ וחא להרוג אף איד כמובן שבהתחלה זה היה קשה אבל לאט חאט. הצלחתי. אנה היא הבנרדם היחידי בעולם שהצליח. להכניס לי קצת אור לחיים אחרי שהערפד נשך אותי אין לי מושג מי הוא בכלל תאמת , בכל מקרה הכרתי אותה במסיבה ומאז כבר היה לנו תמבטיפ האלה היה לה בעל אז אבל היא פשוט לא יכלה להפסיק להתסכל עלי כי אני כלכך מדהים ביופיי סתם גם אני לא הספקתי להסתכל עליה חח , היא כבר ממהתחלה ידעה שיש סבי משהו אחר ושגילית לה שאני ערפד היא לא נרתעה לרגע היא אפילו נמשכה אלי יותר , לאחר מותה האור הקטן שהיא הכניסה לי לחיים נעלם גם הוא לגמרי ו150 שנה שאני מחפש את עצמי , הולך עם סטוצים לנסות לשכוח אוכל מדם של אנשים כלום לא עוזר עד שהחלטתי לעזוב את הקליפורניה ללונדון , לפני שבוע החלטתי שאני מוכן לחזור לבית שלי אחרי תקופה ארוכה מחוץ לארץ והלסתדר שמה בעצמי לנסות לשכוח אחרי כלכל הרבה זמן אני חייב את זה לפחות לעצמי
+++++++++++++++++++++++++++
נקודת מבט של ליאן:
כל שנה שמזכירים את המוות של סבתא רבה שלי , של שי אני בוכה מחדש למרות שכבר עבר ארבעים שנה מאז זהיא נפטרה ועוד שאני הייתי רק בת חמש ואני בקושי זוכרת אותה זה עדיין מעציב אותי כל פעם מחדש אני בכל זאת אהבתי אותה נורא אני זוכרת שהייינו ממש קשורות מאוד כולם היו אומרים לי את זה , כל שנה מחדש אני מסתכלת בתמונות שהיא הייתה תינוקות כי קק זה באמת מחזיר לי זכרונות ממנה , היא הייתה התינוקת הכי יפה שראיתי , הילדה היחידיה שהכי מזכיריה לי אותה דהייתה קטנה זאת הבת שלי אמילי , לפעמים אני מסתכלת על האלבומים של אמילי כשהיא הייתה תינוקת ועל שי שהייתה תינוקת אני פשוט רואה אותו בנאדם , זה מדהים , טוב אבל ברור שאמילי כבר גדולה היא עכשיו היא בת 17 אז זה שונה , אבל היא המזכרת היחידה שהייתה לי מסבתא רבה שלי , אמילי והבית של שי , כן זה באמת הייתה הבית שלה , אצלנו במשפחה אנחנו גרים באותו בית כבר דורות שלמים זה המון , ממה שאמא שלי הייתה מספרת לי שי הייתה גם דומה נורא לאמא שלה , קראו לה אנה אנה גם הייתה גרה בבית הז שאנחנו גרים בו , היא סיפרה לי שאנה נפטרה מתאונת דרכים , זה כלכל עצןבב ..אני מתארת לעצמי איל שי הייתה יכולה לחיות בלי אמא
וכמובן היופ כולם הלכו לכנסייה להזכיר עוד שנה למותה של סבתא רבה שלי וכל שנה זה יותר ויוצר עצוב ..
-עד לפה ההקדמה של הסיפור תגידו לי אם אהבתם ואני ימשיך-