תליתי עוד מודעה על בחור נעדר ליד אזור בית הקברות, שנתיים עברו מאז שמתת אבל אני לא מקבלת את זה, אני יודעת שאתה שם, ואני יודעת שאתה בדרך אליי, אני מתכופפת לרצפה לאסוף את שאר המודעות שהנחתי שם מקודם בשביל לתלות את המודעה הזו על העמוד, כשלפתע כאב חזק תוקף את ראשי והכל נהיה מטושטש ושחור.
פרקי ידיי וקרסוליי כאובים נורא בגלל העובדה שאני קשורה לכיסא, אני מרימה את ראשי ומביטה סביב, המקום הזה מוכר... ״הרבה זמן לא נפגשנו מאיי.״ תפסו אותי... יותר נכון אני תפסתי אותם, ״נכון, הרבה זמן לא נפגשנו מלאך...״ הוא רוכן לעברי ונעמד על ברכיו מולי, ״התגעגעתי אלייך שטן״ ״גם אני אלייך.״Alle rettigheder forbeholdes