(הערה חשובה, שיניתי את הגיל של לילי ורואן ל11, חשוב מאוד מאוד בשביל ההמשך של הסיפור)
נ.מ איתן.
אחריי שמקס החליט לחטוף התקף עצבים דילן כיחכח בגרונו ואמר "מצטער על זה , הוא ירגע וירד למטה עוד מעט." "גם ככה יש לו משמרת של דוגסטיקינג בצער בעלי-חיים היום"
הרים את קולו בשביל שגם מקס ישמע, "תשתוק!!" מקס צעק לו מהקומה למעלה.
כנראה שלחיות פה לא יהיה פשוט כמו שחשבתי.
אחריי שאני ודילן סיימנו לאכול , יותר נכון דילן אכל ואני בקושי נגעתי באוכל משום שכבר הייתי שבע ממה שאכלתי אצל ביאנקה.
דילן ערך לי סיור בבית. בקומה הראשונה היו המטבח הגדול והמלא בארונות ומדפים המלאים באוכל ושבמרכזו היה האי המרובע הגדול שסביבו הסתדרו שישה כיסאות בר.
הסלון המרווח והמואר שדלת שקופה הפרידה בינו לבין החצר האחורית שבה היו שתולות ערוגות פרחים מאוד יפות ועם זאת גם מאוד פשוטות למראה.
והסטודיו הגדול והמסודר מאוד ,שנמצא צמוד למטבח.
הסטודיו המסודר כלל בתוכו חדר הקלטות קטן, פסנתר כנף שחור , כמה גיטרות ותופים, הוא היה גדול מספיק ומלא במספיק כלים כדי להכיל להקה של חמישה אנשים לפחות.
את הסלוןייתה גם מרפסת
עלינו במדרגות לקומה השנייה, בקומה השנייה היו חדרי השינה, החדר של דילן היה מצד ימין והמשרד שלו היה מול החדר שלו. בצד השמאלי היה החדר של מקס, כשחלפנו על פניו דילן דפק בדלת ואמר, "מקס, אני מקווה מאוד שאתה מתארגן, עוד חצי שעה אתה צריך לצאת."
,מקס מהצד השני של הדלת צעק
"סתום!, אני מודע לזה."
דילן גיחח בשקט והמשיך בסיור, החדר האורחים שהפך עכשיו לשלי הוא מול הדלת של מקס.
"אני אתן לך זמן לסרוק אותו ולראות שהוא מתאים לך" אמר דילן והשאיר אותי מול החדר החדש שלי והלך למשרדו.
בחדר שלי הייתה מיטה זוגית נוחה ויפה מצידה הייתה שידת לילה עם מנורה, על הקיר לידה היה ארון הבגדים. בפינה שליד דלת הכניסה
היו השידה של המחשב וארונית בגדים.
ליד הארון הייתה דלת שהובילה למקלחת, שהכילה אמבטיה מרווחת ,שירותים, וסל כביסה. הכל היה נקי ומסודר החדר עצמו והשירותים הדיפו ריח עדין של לימון, עכשיו רק נשאר לי לחכות למובילים ולפרוק את הדברים שלי.
כשסיימתי הלכתי למשרד של דילן ,שישב בכסאו והיה בדיוק באמצע שיחה, כשראה אותי מול הדלת, הוא סיים את השיחה, וסימן לי להיכנס.
אחריי שנכנסתי והתיישבתי בכיסא מולו,הוא התחיל ואמר, "אחריי שסיכמנו את חוקי העבודה עכשיו יש את חוקי הבית" אחריי שהנהנתי בהבנה הוא המשיך "אם אני נמצא בבית העוצר לא תקף עליך, אבל אם לא, אתה צריך להישאר עם מקס, אתה לא יכול להביא אורחים לבית בלי אישור שלי, וזהו בעיקרון"
"אההה ולפני שאני אשכח" הוא אמר ופתח את המגירה לידו ,הוציא ממנה קופסה שחורה, בגודל בינוני,
הוא פתח אותה ואמר, המנהל שלך הביא לי את זה ואמר שאתה יודע איך לעבוד עם זה,"
בתוך הקופסה היה אקדח גלוק 19 , כמה חבילות של הקליעים והנרתיק שלו.
דילן הביט בי בזמן שבדקתי אם הנשק תקין, ואז חגרתי את הנרטיק והכנסתי לתוכו את האקדח, ובכיס האחורי שמתי את המחסנית כדי למנוע גנבת אקדח טעון, כמו שלימדו אותי בקורס הראשון שהשתתפתי בו.
"יש לך אולי מכופתרת שאתה לא צריך?" ,שאלתי את דילן, הוא היה מבולבל , אבל הלך לחדרו שנמצא ממול והביא לי מכופתרת משבצות בצבע אדום כחול, "למה אתה צריך את החולצה?" שאל דילן, קשרתי אותה סביב המותניים שלי כדי להסתיר את הנרתיק והמחסנית, דילן הסתכל עליי ואמר " אווו" אחריי שבדקתי שהכל מוסתר ולא נראה מחשיד, דילן ביקש ממני להגיד למקס שאתם צריכים לצאת למשמרת שלו, והתקשר למישהו, ברגע הזה יצאתי והמשכתי ללכת במסדרון לחדר של מקס ודפקתי בדלת, הוא פתח את הדלת ואמר..