נ.מ הארי.
"מה?!" צרחה אנבת'. "אתה ממש לא הולך לשם!!"
"אנבת', הארי צריך עזרה." אמר פרסי בניסיון להרגיע אותה.
"זה לא משנה כלום! אתה הבטחת!" צווחה עליו.
"בבקשה אנבת'!" אמר פרסי.
"לא." אמרה.
"אני לא הולך למות." אמר פרסי.
"באמת?, זה בדיוק מה שג'ייסון אמר ותראה מה קרה לו!" צעקה.
רגע, מה שקרה לג'ייסון? יכול להיות שהוא מת?
שתיקה מביכה השתחררה בחדר.
"אני מצטערת." אמרה אנבת' בקול שקט. "לא הייתי צריכה להגיד את זה."
"זה בסדר," אמר פרסי, "זה בסדר."
אנבת' התחילה לבכות, ופרסי באה וחיבק אותה.
לא ידעתי מה לעשות, המצב הזה היה מביך.
אנבת' נחלצה מהחיבוק שלו.
"אני מצטערת, פשוט אני לא רוצה שמה שקרה לו יקרה לך." אמרה.
"זה בסדר." אמר פרסי שוב.
ואז עלתה בדעתי מחשבה מפחידה: יכול להיות שפרסי לא יבוא לעזור לי?, יכול להיות שהוא ישאר במחנה?
"פרסי, אתה יכול ללכת עם הארי." אמרה אנבת'. "אבל בתנאי אחד."
"כן...?" שאל פרסי.
"אני באה איתך." ענתה אנבת'.
פרסי בהה באה בבילבול.
"זה לא היה מובן מעליו?" שאל.
אנבת' צחקה והכניסה לו אגרוף בזרוע.
חייכתי, תיהיה לי עזרה כפולה.