הארי פוטר+פרסי ג'קסון=?

חצות

נ.מ פרסי.

השעה הייתה כבר-11:55
נשמתי נשימה עמוקה. הם אמורים להגיע בכל רגע.
11:56
הכל יהיה בסדר.
11:57
התוכנית תעבוד.
11:58
אף אחד לא יפגע.
11:59.
אנחנו נחייה.
00:00
זה קורה. הבחירה הזאת תשנה את הכל.
_________________________________________

נ.מ הארי.

עצה שלי, אם אל עצבני מציע לכם ליסוע איתו במכונית שלו, תסרבו בתוקף. זה ממש לא נחמד.
הקאתי כמה פעמים מהמהירות.
והאל אפולו הזה התחיל לחפור לי על משהו שקוראים לו היקו או משהו כזה. אני אפילו לא יודע מה זה. הוא התלונן איזה מליון פעם שאנחנו לא יוצאים בזריחה, ואמר לי כמה הוא חתיך, ועל כל ההרפתקאות שלו. האם זה מעניין אותי? לא ממש לא.
עוד שניה נירדמתי משעמום, ונאבקתי בדחף לא להקיא. זה לא היה קל.
ברגע שעצרנו, יצאתי במהירות מהרכב, והקאתי על המדרכה.
"אוקיי, שיהיה לך בהצלחה. הגיעה הזמן שאני יהפוך שום לבן אנוש. אוף." אמר באנחה ועצב, ונסע משם.
הסתכלתי הצידה, וראיתי את פרסי וחבריו.
הגעתי בדיוק בזמן. הוא יגיד את בחירתו. הבחירה שתשנה את הכל.
__________________________________________

נ.מ כללי.

וולדמורט התעתק למקום הפגישה בחיוך רחב.
היום פרסי יגיד את בחירתו, והם יעבדו ביחד.
הם ירצחו את הארי פוטר, וישתטלו על עולם הקוסמים, אפילו על העולם כולו.
הייתה לו הרגשה טובה.
הוא הסתכל ימינה ושמאלה וראה את הארי פוטר יוצא מכונית כלשהי ומאקי. אח, איך הוא רצה להרוג אותו, אבל הוא יתעפק. הוא יזדקק לפרסי ג'קסון בשביל להשתלט על העולם.
ואז הוא ראה את פרסי ג'קסון, הוא חייך, וצעד  קדימה, וכך גם הארי.
"הו, אני רואה שהגעתם. קדימה, באו נשב," הוא אמר והצביע על אחד הספסלים.  "אין לי כוח כבר לעמוד."
_________________________________________

נ.מ הרמיוני.

היה כבר חושך.
התהלכנו ברחובות.
"אין לי כוח להמשיך," אמר רון. "אני עייף, רעב, והרגליים שלי כואבות."
"אני יודעת," אמרתי,תשושה. "אבל... "
נעצרתי.
"מה?" שאל.
"תיסתכל." אמרתי והצבעתי לספסל כלשהו.
שם ישבו אנשים. ואחד מהם היה הארי.
"כנראה שמצאנו אותו." אמרתי.