״אני כל כך שמחה שחזרת לפני שג׳ונתן עזב, הוא חיפש אותך״ אמא של טובי אמרה בחיוך שנראה קצת מתנשא, ״אנחנו הולכים לחדר״ טובי מלמל ותפס בידי, לוקח אותי איתו לכיוון המסדרון, ״טובי!״ היא צעקה אחרינו.
טובי סגר את דלתו ונעל אותה, ״מה היא אמרה לך?״ הוא שאל, מבטו פונה ישר אלי והוא נראה קצת לחוץ, ״לא דברים שאני לא יודע״ אמרתי והתיישבתי על מיטתו, ״למה אתה פה?״ הוא שאל עוד שאלה מעצבנת, ״רציתי להגיד לך שאני מצטער, אבל החשק נשאר עם אמא שלך בסלון כשהתחלת להיות עצבני״ אמרתי ושילבתי את ידי, ״על מה יש לך להצטער?״ הוא שאל והתיישב לידי, ״שאני מפחד, זה לא בגללך, אני לא מפחד ממך ואני ממש לא מנסה לפגוע בך, אני פשוט לא רוצה-״ ניסיתי למצוא את המילים להרכיב את המשפט הזה, ״אני לא רוצה שתיפגע כשכל הדבר הזה ייגמר״ אמרתי וניסיתי לראותו את תגובתו, ״למה אתה חושב שזה ייגמר?״ הוא שאל ואני הרגשתי מטומטם יותר משאי פעם הרגשתי.
״לא התכוונתי לזה ככה״ מלמלתי, ״אז איך התכוונת לזה ג'וני?״ הוא נשמע קצת כועס, אבל התחשב בעובדה שהוא זעם לפני כמה דקות, המצב משתפר, ״אני לא רוצה שתיפגע ממני״ הוא נאנח, ״אז אל תיתן לי סיבה״ הוא אמר ועצם את עיניו, ״למה אתה מדבר רק איתי? רק לפני כמה חודשים לא היית נושם מהפה כדי שלא יהיה צליל ועכשיו אתה מדבר איתי בכזאת קלות״ אני לא יודע אם זה היה רעיון טוב להעלות את הנושא הזה אבל אין דרך חזרה, ״זה לא הזמן לדבר על זה״ הוא פתח את עיניו והניח לגופו ליפול אחורה, הוא שכב וכיסה את פניו בידיו.
״אתה מבלבל אותי״ הוא לחש, ״למה אתה מתכוון?״ נשכבתי לידו, ״למשל ביום הזה,״ הוא לאט לאט הוריד את ידיו ויכולתי שוב לראות את עיניו, ״לפני שרבנו, אתה יזמת את הנשיקה״ הוא גיחך, ״אני הופתעתי״ הוא הסתכל עלי בחיוך קטן, ״אני לא חשבתי שתרצה לעשות סקס״ הוא הזיז את מבטו ממני, ״אז אפילו לא העליתי את זה״ הוא נאנח, ״אני מרגיש רע שאפילו ניסיתי באותו היום״ הוא כיסה ביד אחת את עיניו. הסתובבתי לצידו ונשענתי את אחת מידי, בידי השנייה הרמתי את ידו מעיניו, ״זאת הייתה אשמתי״ לחשתי, ״אני רציתי את זה בדיוק כמוך אבל פחדתי שזה מה שיהרוס את מה שיש בינינו״ אמרתי והוא ליפף את אצבעותיו סביב ידי שכבר אחזה בידו, ״בבקשה תדבר איתי פעם הבאה״ הוא לחש, ״רק אם אתה מבטיח לדבר איתי גם, נמאס לי לנחש עליך דברים״ שיחררתי את ידי מידו והתיישבתי, ״מה אתה רוצה לדעת?״ שאל, ״אפשר להתחיל בשתיקה שלך״ הסתכלתי ישר לתוך עיניו וראיתי שהוא קצת כיווץ אותן, ״זה משהו טיפשי, שאלה הבאה״ הוא אמר במהירות, ״אני מבטיח לא לצחוק״ אמרתי בחיוך והוא נאנח, ״כשהייתי קטן הייתה לי דלקת בגרון שלא עברה הרבה זמן,״ הוא התיישב, ״לא יכולתי לדבר בלי להרגיש את הפה שלי עולה באש״ הוא חייך לעצמו חיוך קטן, ״למרות שהדלקת עברה אני אהבתי את השקט שלי״ הוא הסתכל עלי, ״אז שמרתי עליו״.
ציפיתי לסיפור קורע לב על ילדות שצילקה אותו אבל מסתבר שזה פשוט הבחירה של טובי. ״למה אני מדבר איתך?״ הוא שאל בדיוק את מה שתכננתי לשאול, ״אני לא רוצה לשתוק כשאני לידך״ לחש, ״אני אוהב לדבר איתך״ הוא חייך, ״אפשר לנשק אותך עכשיו?״ שאל ולפני שהחשבתי על תשובה גופי מרצונו החופשי יצר את הקירבה ביני לבינו ושפתיו נפגשו בדרך.
הוא חייך אל הנשיקה ונשם בקול וזה עשה לי צמרמורת שיצאה מהשפתיים אל כל גופי, התחלתי להתנשם בכבדות בדיוק כמוהו ושתי ידי אחזו בעורפו. אחת מידיו הייתי על ירכי והשנייה בתוך שיערי, אצבעותיו מדגדגות ואני לא מצליח לנשום.
התנתקתי ממנו לפני שהתחושה המדהימה הזאת הרגה אותי, לא רציתי להתנתק ממנו אבל הייתי חייב אוויר. שנינו התנשמנו בכבדות והסתכלנו אחד על השני, ״התגעגעתי לשפתיים שלך״ הוא לחש בקושי, ״התנשקנו היום במעלית״ אמרתי בגיחוך קטן, ״אבל לא כמו עכשיו״ הוא אמר. בהיתי בשפתיו, הן היו אדומות יותר משהיו מקודם, בגללי. הוא מחייך, בגללי. הוא נושם ככה, בגללי.
אני אוהב אותו.
איך הפרק?