נ.מ סאם:
התנתקתי מהנשיקה, אני לא מאמין שעשיתי את זה.
הסמקתי בחוזקה.
הסתכלתי עליו והוא הסתכל עליי, שנינו מנסים לעכל את מה שקרה הרגע.
"א-" התחלתי לומר אך הוא קטע אותי, "אני מצטער סאם" הוא אמר, משפיל את מבטו.
"ל-לא אל תתנצל" אמרתי והוא הסתכל עליי מבולבל.
"אני אהבתי את זה..." לחשתי, הסומק על פניו גובר. לא האמנתי שזה באמת מה שהרגשתי.
נ.מ כריס:
זה היה.... מדהים. סאם מדהים. הכל בו מדהים.
"ב-באמת אהבת את זה?" שאלתי בחוסר ביטחון, סאם היה פאקינג קטין.
זה הופך אותי לפדופיל.
לא האמנתי שנישקתי אותו, הייתי חייב לרסן את עצמי. אוי, אני כל כך מצטער... זה פשוט... היה כל כך מפתה...
מעניין אם ההורים שלו יקבלו את התירוץ הזה: 'גברתי, זה היה כל כך מפתה אז נישקתי אותו'. הלך עליי.
"כ-כן" הוא לחש, פרצופו אדום מרוב מבוכה.
"אתה קטין" אמרתי, מבוהל ממה שזה עתה אמרתי. "א-" הוא עצר את עצמו, נראה מבולבל.
"אני מצטער סאם, אולי כדאי שאני אלך עכשיו, להתראות" אמרתי במהירות, קם ממיטתו.
"לא!" הוא צעק והחזיק את ידי, "אל תלך" הוא אמר, "זה בסדר". הוא קם לעברי, עולה על קצות אצבעותיו ואפו נגע בסנטרי, הוא כזה נמוך וקטן, כזה חמוד- רגע, אני לא אמור לחשוב על זה בכלל!
"ת-תעשה את זה שוב" הוא לחש. "מה?" אמרתי, משועשע.
"תנשק אותי!" הוא לחש לעברי, נסער. "אבל סאם..." אמרתי, אך הוא הכה את חזי. "תשתוק ותעשה את זה" הוא אמר בשקט.
רכנתי לעברו ונתתי לרגשותיי להשתלט על ההיגיון שלי, שפתיי התנגשו עם שלו.
התחלתי ללכת לעבר מיטתו של סאם, והתיישבנו עליה, לא מתנתקים אחד מן השני, סאם יושב עליי כשכל רגל שלו בצד אחר של גופי.
העמקתי את הנשיקה והוא פתח את פיו, נותן ללשוני אישור להיכנס.
עיניו היו עצומות וידיו התחפרו בתוך שיערי, בזמן שלשוני חקרה את חלל פיו.
ואז התרחקתי.
הוא התסכל עליי, מופתע.
"אנחנו לא אמורים..." התחלתי לומר, "לא אכפת לי!" הוא אומר, קוטע אותי.
נענעתי בראשי. "סאם, אתה מדהים, אבל אתה עוד קטן בשביל זה" הסברתי.
אכזבה הייתה על פניו וזה שבר את ליבי. אני לא רוצה לראות אותו ככה.
"אנחנו עוד נמשיך את זה, אני מבטיח. פשוט... לא עכשיו" אמרתי, מנסה לנחם אותו.
הוא נאנח.
חיבקתי אותו, ורק אז הבנתי עד כמה מלוכלכת התנוחה שישבנו בה, ולחיי בערו ממבוכה.
כנראה שגם הוא קלט את זה, כי הוא ירד מברכיי אחרי כמה שניות, מסמיק גם הוא.
השתררה שתיקה מביכה לכמה דקות, עד שהוא דיבר. "כריס..." הוא אמר בשקט, הסתכלתי עליו בשאלה.
"אתה יכול לסגור לי את הצמיד על היד?" הוא שאל, מחזיק את הצמיד שקניתי לו.
"בטח" עניתי וסגרתי את הצמיד על ידו.
"תודה כריס, על הכל" הוא אמר, והרגשתי את ליבי מתפוצץ בחזי.
-----------------------------------
חזרתייייי! תיקנו לי את המחשב סוףסוף ואני אתחיל להעלות פרקים שובבבב מצטערת שזה לקח מלא זמן אבל מקווה שנהנתם מהפרק אפילו שהוא דיי קצר, הפרק הבא יהיה ארוך יותר! ביי (: