פרק 4

205 17 7
                                    

נ. מ סאם:

ירדתי מהאוטו של אימי, ניסיתי לשכנע אותה שלא תבוא, אבל היא התעקשה לבוא איתי אל תוך בית הספר.

היא יצאה מהאוטו, ונכנסנו בשערים המדכאים של בית הספר.
הלכנו ישר אל משרד המנהלת, שם חיכה לנו הבחור המזוין.
נכנסו למשרד, והוא ישב שם.

"היי סאם" הוא הסתכל עליי ואמר.
קולו היה עמוק ואיטי, קול כזה שעושה צמרמורות בגוף. אבל אני ממש לא אכנע לזה. הוא בטח סתם בחור טיפש.
הסתכלתי עליו במבט חודר, והוא חייך ברוגע חיוך ממזרי קטן. קצת מפחיד, אבל לא יותר ממני! הוא לא יכול עליי!

"בוקר טוב גברת ג׳ונסון, בואו שבו", המנהלת אמרה, והפנתה בידה אל עבר פינת הישיבה שהייתה במשרדה.
כולנו התיישבנו, וניסיתי לשבת כמה שיותר רחוק מהשומר המוזר.
" אוקיי, אז כפי שבטח נאמר לך, סאם, החלטנו לצרף לך את כריס, הוא יהיה איתך וידאג שאתה מתנהג יפה, אם גם לו לא תקשיב, נצטרך לפעול יותר בחומרה, כמו לשלוח אותך למוסד לעבריינים צעירים, זו ההזדמנות היחידה שלך" המנהלת הסבירה בקולה הגועלי.

"זה מובן?" אימי שאלה אליי, והנהנתי בשתיקה.
"אנחנו מסכימים לזה" אימי אמרה למנהלת. פחחח אני לא מסכים! "אני מקווה שסאם ילמד מהטעויות שלו, וישפר את התנהגותו בעזרת כריס" היא הוסיפה. החלק האחרון של המשפט שלה גרם לי לחלחלה. עיוויתי את פרצופי בגועל, כשכריס הסתכל עליי וחייך.

היו לו עיניים שחורות כפחם, וקו לסת חד ומאיים, המבט שלו היה חודר ומצמית, ושיערו היה שחור וחלק, מתוח לאחור בג׳ל.
עור פניו היה חלק ונקי, וגופו היה מחוטב מאוד. הוא לבש מכנסי ג׳ינס שחורות, פשוטות וצמודות, וחולצה שחורה, פשוטה מכופתרת, ששני כפתוריה העליונים היו פתוחים, חושפים הצצה משרירי החזה שלו.
אני כבר שונא אותו.

"טוב, יש יום לימודים לפנינו, אז כדאי שנסיים פה. אם יש שאלות תפנו אליי" המנהלת אמרה וקמה ממקומה.
אימי גם קמה, הודתה לה, ולחצה את ידה.
אחר כך היא באה אליי. קמתי והסתכלתי עליה במבט סובל.
"סאמי, זה לטובתך, פשוט תהיה טוב, אוקיי?" היא אמרה בשקט, ויצאנו מהמשרד.
אמי נופפה לי לשלום, ונופפתי לה בחזרה, מסתכל עליה יוצאת מבית הספר.

"אז... מה עכשיו?" פתאום מישהו לידי דיבר, זה היה הוא.
קפצתי בבהלה ויצאה לי צווחה קטנה.
הוא צחק. הצחוק שלו מפחיד, נראלי שהוא פסיכופת או משהו.

"זה לא מצחיק, סתום ת׳פה שלך!!" צעקתי עליו בכעס, והלכתי הרחק ממנו.
הקרצייה הזה הלך אחריי. איזה דפוק.

"זה יכול להיות גם בצורה הזאת, אבל בוא ננסה להתיידד, כי בכל זאת, אתה תקוע איתי כמעט שלוש שנים", הוא אמר.
" חי בסרט, תעוף ממני" סיננתי לעברו.
"טוב.... אם ככה אתה רוצה שזה יהיה, ככה זה יהיה..." הוא לחש באוזני, גורם לי לצמרמורת נוראה בעמוד השדרה שלי.

הצלצול נשמע, אך אני המשכתי ללכת לספסל הקבוע שלנו, בתקווה למצוא שם את חבריי.
"הו לא בחור צעיר", הוא אמר ותפס בתיקי, " אתה בא איתי לשיעור" הוא הוסיף, והתחיל לגרור אותי איתו לכיוון הכיתה.
"איכככככ!!! אל תיגע בי!! תעזוב אותיייי!!!" צעקתי וניסיתי להשתחרר מאחיזתו, אך לצערי, הוא היה חזק ממני בהרבה. בן זונה.
ניסיתי להכות אותו בזמן שהוא לוקח אותי ככה בצורה משפילה.
זה בכלל לא הוזיז לו.
איכ. בנאדם בלתי נסבל.

___________________________

פרק 4 יאייי✨✨
אם אהבתם תצביעו🌟
ואני אשמח לתגובות😃

~הילד הרע של השומר~Opowieści tętniące życiem. Odkryj je teraz