נ.מ סאם:
זה כל כך מביך.
בכל פעם כשכריס פנה אליי הבוקר נזכרתי במה שקרה אתמול.
אני באמת הומו?!
השיעור הראשון התחיל והמורה נכנס ביחד עם ילדה שמועלם לא ראיתי, היה לה שיער חום גלי וארוך, והיא לבשה קפוצ'ון ירוק וחצאית שחורה שהגיעה עד לאמצע ירכה.
"בוקר טוב לכולם" המורה אמר, "תכירו את קלואי, היא תלמידה חדשה ותלמד בכיתתנו" הוא הוסיף, כולם התחילו להתלחשש.
"קלואי, את יכולה לשבת שם" המורה אמר והצביע לעבר מקום פנוי בכיתה.
______________
ההפסקה הגיעה, הוצאתי את הכריך מתיקי ואכלתי אותו בשתיקה.
אני שונא ללכת לקפיטריה אז אבא שלי מכין לי את הכריכים הטעימים שלו.
נמנעתי מלדבר עם כריס הרבה, זה פשוט היה מביך! אנחנו- התנשקנו. פאק. מביך.
"סאם, אני הולך לשנייה אז אל תזוז מכאן, בסדר?" כריס אמר פתאום, ואחרי שהנהנתי לאישור, הוא עזב עם פרצוף רציני ומהורהר.
מה לא בסדר איתו?
המשכתי לגלול בטיקטוק בשעמום,
"היי"
הרמתי את ראשי ממסך הטלפון והסתכלתי אל עבר הפולש שמדבר איתי. זו הייתה קלואי.
"היי?" עניתי בקול שקט והיא צחקקה, "למה אתה לבד?" היא שאלה, "למה את לבד?", שאלתי בחזרה בתוקפנות.
"מדיסון אמרה שאני יכולה להצטרף לחבורה שלה אם ארצה, ואני ממש לא רוצה, אז חיפשתי מישהו אחר שנראה נורמלי ומצאתי אותך", היא הסבירה.
עכשיו אני מבין.
"מדיסון? הזונה החשפנית עם הציצי הענק שנמרחת על בנים ולועסת מסטיק ארור?" וידאתי, והיא הנהנה בעצב.
"אני מקווה שהיא לא תחזור לי בסיוטים..." היא אמרה, חיוך משועשע על פניה.
אני מתחיל לחבב את הקלואי הזו.
________________
נ.מ כריס:
יצאתי מהכיתה, הולך ישר לעבר שלושת המזדיינים. אף אחד לא ייגע לרעה בסאם! לעולם לא!!
מצאתי אותם יושבים עם כל שאר החבורה, בחצר האחורית, מעשנים...
ברגע שהם ראו אותי, הם כיבו את הסיגריות.
פחדנים.
"באת אלינו כי נמאס לך מסאם?" אחד מהם שאל, מחייך חיוך שכל כך רציתי למחוק מפניו.
"מי אלה ג'וני, רוי ופיטר?" שאלתי, מנסה להישאר מאופק.
"למה? רוצה להטריד גם אותם?" אותו הנער אמר בזלזול, הלוואי שיכלתי להרביץ לו.
נשמתי עמוק, אני חייב להישאר מאופק.
"אני צריך את ג'וני, רוי ופיטר" אמרתי שוב.
"למה?" אחד אחר שאל. הם כל כך מעצבנים.
"המנהלת רוצה לדבר איתם" שיקרתי.
שלושתם קמו והלכו אחרי, רחוק משאר החבורה.
"תראו", התחלתי לומר ברגע שהייתי בטוח שאין אף אחד שיכול לשמוע אותנו, "אני יותר מעודכן ממה שאתם חושבים" אמרתי בקול נמוך, צופה בהבעות פניהם המבולבלות.
"הממונים עליי אמרו לי להזהיר אתכם, אתם תפסיקו להתבריין לאחרים, או שאנשים בסמכות גבוהה יותר יתערבו" הסברתי בישירות. "זה מובן?" שאלתי, והם הנהנו בלית ברירה.
ראיתי את ההפתעה בעיניהם של רוי ופיטר, רק ג'וני היה כעוס.
"אני באמת מקווה בשבילכם שזה מובן" סיימתי את דברי בארשת רצינית והלכתי מהם, מותיר אותם מאחוריי, מתלחששים.
_______
בכניסה לכיתה ראיתי את סאם מדבר עם הילדה החדשה ההיא, הם דיברו וצחקו.
הוא כנראה הכיר חברה חדשה.
אני שמח בשבילו.
----------------------------------
עוד פרק! נשארו רק עוד כמה פרקים עד שהסיפור יגמר,
תודה שקראתם, מקווה שנהנתם(:
YOU ARE READING
~הילד הרע של השומר~
Randomסאם ג׳ונסון הוא נער בן 16, אין לו מעצורים ואף אחד לא יכול להחליט עליו.... אבל האם זה אפשרי שיבוא מישהו, שכן יצליח להחליט עליו? -אני גרועה בתקצירים, אז פשוט תקראו-
