פרק 10

173 20 9
                                    

נ.מ סאם:

"אני הולך לשירותים" הוא אמר, אחרי שצפינו בטלוויזיה במשך כמעט שעה בשתיקה. הנהנתי לעברו והוא הלך.

אוקיי. זאת ההזדמנות שלי לצאת מכאן. כריס בטח לא ישים לב, וגם אם הוא ישים לב, לא נראה לי שיהיה לו אכפת.

לקחתי את התיק שלי, ויצאתי מביתו. לא לפני שרשמתי בפתק שהלכתי.

--------------

הלכתי ברחובות, מנסה לחפש מקום שמוכר לי, אבל הכל היה שונה. איך לעזאזל הגעתי לכאן אתמול?! אוף!

נכנסתי לסמטה שהייתה נראית לי מעניינת, היא הייתה די חשוכה, מגניב.

שמעתי דיבורים בהמשך הסמטה, אז הלכתי לבדוק. אולי יש להם סיגריות לחלוק איתי, אני צריך את זה. כשהתקרבתי, ראיתי בעיניי ארבעה בחורים גדולים ושריריים, (כריס יותר שרירי (וואטפאק למה אני חושב על זה?!)) הם היו נראים לי מוכרים....

אוי פאק! אני בהחלט מכיר אותם! גנבתי להם סמים שבוע שעבר!

באתי להתחיל לברוח, אבל זה כבר היה מאוחר מידי, הם שמו לב אליי.

"היי! אתה! בן זונה!" אחד מהם צעק והחל לרוץ לעברי. פאק פאק פאק.

הגברתי את קצב ריצתי אך מעדתי על פחית שהייתה זרוקה על הרצפה.

 נו באמת , מי זורק פחיות על רצפה?!

הוא השיג אותי במהירות, והרים את גופי מהרצפה, ידו אוחזת בחולצתי, ואני רואה את פניו הזועמות מול פניי המבוהלות.

בלעתי את רוקי, וניסיתי לרדת מאחיזתו נואשות, אך לא היה לי סיכוי.  הוא זרק אותי על הרצפה, והחל לרסק את אגרופיו בפרצופי.

עכשיו כבר ארבעת הבחורים הגיעו אליי ובעטו בגופי, "יא חתיכת בן של זונה!" אחד מהם צעק אליי, ולאחר מכן התחיל להכות אותי באגרופיו, תוך כדי שמקלל אותי בטירוף. לא ניסיתי להתנגד, זה לגמרי הגיע לי.

הרגשתי את טעם הדם המתכתי בפי, וכל גופי כבר צרב מכאבים, דמעות של כאב ירדו מעיניי, אך לא הצלחתי להשמיע קול, ראייתי הטשטשה אט אט.

פתאום דמות הגיעה, והחלה להדוף ממני את ארבעת הבריונים, ראיתי את זה בקושי רב, אבל הוא גרם להם איכשהוא לברוח. 

"...אלוהים....?" שאלתי את הדמות שהצילה אותי, למרות שלא הצלחתי לראות כמעט, הוא היה נראה ממש כמו מלאך.

הדמות התקרבה אליי ואמרה משהו, אך לא שמעתי מה. 

הרגשתי ידיים חסונות מרימות את גופי,

ואז הכל נהיה שחור.

נ.מ כריס:

יצאתי מהשירותים, והלכתי לעבר הסלון.

הפתעתי שסאם לא היה על הספה כמו מקודם.

"סאם!" קראתי לו, אך אין מענה.

על השולחן היה מונח דף שנתלש ממחברת, הרמתי אותו. היה כתוב שני מילים: 'תודה, הלכתי'.

אוקיי, זה חייב להיות סאם.

הוא בטח לא התרחק הרבה, אני אצא לחפש אותו. אם הוא לא רוצה להישאר איתי, אולי עכשיו הוא ייתן לי להסיע אותו לביתו.

-----------

אני הולך כבר כמעט רבע שעה, ואין שום זכר לסאם. איך הילד הזה הספיק להתרחק כל כך ??

נאנחתי ביאוש, מתכוון לוותר ולחזור חזרה לביתי, אבל אז שמעתי משהו.

צעקות. צעקות של חבורת נערים כועסת.

רצתי במשך דקה עד שהגעתי לסמטה שממנה נשמעו הצעקות,

ארבעה נערים מכים ומקללים נער ששכב על הרצפה, נער שנראה מוכר מידי.

שיט!!

סאם!!!

__________________________

פרק 10! יאי! מקווה שנהנתם.

יום נחמד בייייי

~הילד הרע של השומר~Where stories live. Discover now