"נתראה שוב בקרוב, עם תחילת הלימודים," אמרה פרופסור מֶקגונַגל. "ומר פוטר, לגבי השרביט שלך —"
"אני יודע מה את הולכת לבקש," אמר הארי. הוא שלף את שרביטו יקר הערך ובצביטה עמוקה של כאב פנימי הפך אותו בידו והגיש לה את הידית. "קחי אותו. לא תכננתי לעשות שום דבר, ממש שום דבר, אבל אני לא רוצה שיהיו לך סיוטים שאני מפוצץ את הבית שלי."