אתם שלי עכשיו, חשב הארי לעבר הקירות של סמטת דיאגון וכל החנויות והחפצים וכל המוכרים והלקוחות; וכל אדמות בריטניה הקסומה וכל עולם הקוסמים הרחב יותר; וכל היקום הגדול שאותו הבינו המדענים המוגלגים הרבה פחות מכפי שחשבו. אני, הארי ג'יימס פוטר־אוואנס־ורס, תובע כעת את הטריטוריה הזאת בשם המדע.

אף ברק לא הבזיק ואף רעם לא הרעים בשמים הבהירים.

"למה אתה מחייך?" שאלה פרופסור מֶקגונַגל, חשדנית ויגעה.

"אני תוהה אם יש לחש שיכול לגרום לכך שברקים יאירו את השמים בכל פעם שאני מחליט החלטה הרת גורל," הסביר הארי. הוא שינן בזהירות את המילים המדויקות של החלטתו הרת הגורל כדי שספרי ההיסטוריה העתידיים ידייקו בנושא.

"יש לי הרגשה ברורה שאני צריכה לעשות משהו בקשר לזה," נאנחה פרופסור מֶקגונַגל.

"תתעלמי. זה יעבור לך. אוי, מגניב!" הארי דחה את מחשבותיו על שליטה עולמית למועד מאוחר יותר ודילג אל חנות עם תצוגה פתוחה, פרופסור מֶקגונַגל בעקבותיו.

הארי פוטר והגרסה הרציונלית ציטוטיםWhere stories live. Discover now