"אתה באמת הארי פוטר?" לחש הזקן, דמעה ענקית יחידה מחליקה במורד לחיו. "לא היית משקר בנוגע לדבר כזה, נכון? פשוט שמעתי שלא באמת שרדת את הקללה ההורגת ושזאת הסיבה שאף אחד לא שמע ממך מאז."
...נראה שלחש ההסוואה של פרופסור מֶקְגוֹנַגֶל עבד פחות טוב על קוסמים מנוסים יותר.
פרופסור מֶקְגוֹנַגֶל הניחה יד על כתפו של הארי ומשכה אותו לתוך הסמטה הקרובה ביותר ברגע ששמעה "הארי פוטר?". הזקן בא בעקבותיהם, אבל לפחות נראה שאף אחד אחר לא שמע.
הארי שקל את השאלה. האם הוא באמת הארי פוטר? "אני יודע רק מה שאמרו לי אחרים," אמר הארי. "זה לא כאילו אני זוכר את הלידה שלי." ידו רפרפה על מצחו. "תמיד הייתה לי את הצלקת הזאת, ותמיד אמרו לי ששמי הוא הארי פוטר. אבל," אמר הארי לאחר מחשבה, "אם כבר קיימות ראיות מספיקות כדי לחשוד בקיומה של קנוניה, היה אפשר באותה מידה למצוא יתום אחר ולגדל אותו להאמין שהוא הארי פוטר —"
פרופסור מֶקְגוֹנַגֶל הניחה יד על פניה בתסכול. "אתה נראה כמעט בדיוק כמו שאביך, ג'יימס, נראה בשנתו הראשונה בהוגוורטס. ואני יכולה להעיד על סמך אישיות בלבד שאתה קרוב משפחתו של הפֶּגַע מגְרִיפִינְדוֹר. "
"גם היא יכולה להיות מעורבת," ציין הארי.
"לא," רעד קולו של האיש הזקן. "היא צודקת. ירשת את העיניים של אימא שלך."
"המממ." הארי קימט את מצחו. "גם אתה יכול להיות מעורב —"
"מספיק, מר פוטר."