נקודת מבט סקיילר
התעוררתי, עיניי בוחנות את החדר הזר שבו הייתי.
שתי ספות עור בצבע לבן התפרשו מולי, שולחן ענק שעליו היו מגזינים של ספורט ובקבוק קולה באמצע שלו.
המקום הזה היה נראה יוקרתי.
המשכתי לבחון ונשימתי נעצרה כשקלטתי שהחלון משקיף אל הים.
התרוממתי במהירות מהספה ורצתי אל עבר אותו החלון הגדול, אני ביאכטה שנמצאת עכשיו בתזוזה.
לא ראיתי שום דבר מלבד שמיים שמתחילים להחשיך והמים הבהירים.
התמלאתי בדאגה, בעיקר כי לא זכרתי מה בכלל קרה וכמה זמן אני כבר כאן.
התיישבתי במהירות על אחת מהספות וניסיתי לנשום כמו שצריך.
התרוממתי על רגליי שוב והתחלתי לצעוד אל עבר המסדרון החשוך, הלכתי בחשש עד שהגעתי אל הדלת היחידה שהייתה מולי.
פתחתי אותה ועיניי נפערו כשקלטתי את אוליבר, הוא ישב על מיטה בחדר שינה שכולו היה לבן.
״אוליבר?״ שאלתי כלא מאמינה והוא קם ממיטתו והתקדם אליי כשהבעה מבוהלת על פניו.
״סקיילר, התעוררת.״ הוא אמר לי וחייך כנרגע.
״מה קורה פה?״ שאלתי אותו בבלבול.
אוליבר החזיק את ידי, עורו היה חיוור אפילו יותר מבדרך כלל, ידעתי שיש לו חדשות לא טובות אבל כשהוא דיבר הבנתי שהחדשות האלו הן איומות.
״אייזק חטף אותנו.״ אוליבר אמר והתיישב על המיטה, ״הוא משוכנע ששניכם תתחתנו ואפילו- אפילו תביאו ילדים ותחיו זה עם זה, הוא משוגע עליך, סקיילר.״ הוא אמר לי בטון שקט.
העפתי את ידו של אוליבר מידי ונאנחתי בזעם, ״אני שונאת אותו!״ צעקתי בתסכול.
״שקט, סקיילר, בבקשה תקשיבי לי!״ אוליבר לחש לי.
הבטתי על אוליבר עם עיניים זועמות, בחיים שלי לא כעסתי ככה כמו שאני כועסת עכשיו.
״נראה לך שאני מפחדת מהאידיוט הזה? אנחנו נברח מכאן, אני נשבעת לך.״ הבטחתי לו והתכוונתי לצאת מהחדר ולהתחיל לחשוב על דרכים.
״סקיילר, חכי.״ אוליבר אמר בייאוש ואני הסתובבתי אליו בחוסר סבלנות, אוליבר היה נראה כל כך מוטרד ולחוץ, למרות שאני חיה איתו 17 שנה מעולם לא ראיתי את האח הקול והרגוע שלי במצב כזה. ״הוא אמר שאם לא תסכימי להתחתן איתו, הוא ילחץ על הכפתור.״ אוליבר הרים את ידו וחשף בפניי משהו שנראה כמו- פצצה?
דמעות התחילו לעלות בעיניי ואוליבר מיהר להגיע אליי ולחבק אותי, ״אני לא יודעת איך הכל הסתבך ככה, אוליבר.״ בכיתי אל כתפו בצער עמוק, ״מה אני אעשה? אני לא אוכל לחיות עם עצמי בידיעה שלקחתי את חייך.״ הוספתי.
אוליבר הידק את החיבוק, ״את לא אשמה בשום דבר, זה הכל בגללי. אני זה שהכריח אותך לבוא איתו למסיבה הזאת, אני זה שהתווכח איתך, הכל בגללי.״ הוא לחש לי באשמה.
התנתקתי מהחיבוק ומחיתי את דמעותיי, ״אנחנו חייבים לעשות משהו, אוליבר.״ אמרתי לו בטון חלש.
אוליבר עצם את עיניו והניד בראשו, ״תני לי לחשוב על תוכנית, התפקיד שלך בינתיים זה לגרום לו לסמוך עליך, תגרמי לו לחשוב שגם את אוהבת אותו ואז תבקשי ממנו שיוריד ממני את הפצצה הזאת.״ הוא אמר לי בשקט וחיכה לאישור ממני.
למרות שכל מה שרציתי באותו רגע זה להרוג את אייזק, הבנתי שאוליבר צודק.
״תשמרי על עצמך.״ אוליבר ליטף את כתפי בעידוד.
לקחתי נשימה עמוקה והנהנתי, ״אני בחיים לא אעשה משהו שיסכן אותך.״ אמרתי רגע לפני שיצאתי מהחדר והתקדמתי בחזרה אל עבר הסלון, פניו של אייזק נחשפו בפניי.
הוא היה נראה כל כך שונה, פעם הוא היה נראה כמו בן אדם טוב, החיוך שלו תמיד היה מרגיע ומעודד אותי, העיניים שלו תמיד הראו לי חמימות. אבל עכשיו הוא היה נראה כמו השטן בהתגלמותו.
״סקיילר.״ הוא קלט אותי והרים את עיניו אליי.
תהיי נחמדה, תהיי נחמדה.
״חיפשתי אותך, אייזק.״ שיקרתי והתקדמתי אל כיוונו בעודי מכריחה את עצמי לחייך אליו חיוך קטן.
אייזק נראה מופתע מההתנהגות שלי, ״מה שלומך?״ הוא שאל אותי בדאגה.
״בסדר.״ השבתי בקצרה, ״אז מה? לאן אנחנו הולכים?״ שאלתי אותו בסקרנות.
״אני לא יכול לספר לך עדיין.״ הוא אמר וליבי התחיל לפעום בקצב מהיר, ״אבל אל תדאגי, את בידיים טובות.״ הוא התקרב אל כיווני ואני המשכתי לזייף את החיוך שלי, אייזק רכן אל כיווני עד ששפתינו נפגשו.
תמשיכי סקיילר, את חייבת להראות לו שהכל בסדר, את חייבת לעשות את זה בשביל אוליבר!
הוא העמיק את הנשיקה ואני חשתי שאני כבר לא מסוגלת לזה יותר, התנתקתי משפתיו ושוב חייכתי באילוץ, ״אני רעבה.״ אמרתי לו.
אייזק הנהן, ״מצטער, מה תרצי שאכין לך, נסיכה שלי?״
נקודת מבט קאי
״תעלה למכונית.״ ניקולאס עצר כמה סנטימטרים מולי בעודו אוחז בהגה.
״חשבתי שאמרת שאתה לא רוצה לחפש אותה ושהיא סתם מטומטמת ולא חשובה מבחינתך, לא?״ שאלתי אותו בכעס.
ניקולאס נשף בחדות, ״נכון, אמרתי את זה. אבל אתה חשוב בשבילי ואני לא מוכן לאבד אותך.״ הוא אמר לי בטון רגוע שלא היה אופייני לאדם כמוהו.
״אז תבטיח לי שתעזור לחפש אותה.״ אמרתי לו בטון חמור.
ניקולאס הנהן, ״מה שתגיד, העיקר שתעלה לכאן ונעוף מפה, אני לא רוצה ששוב ירו בחיילים שלי.״ הוא גיחך ואני עליתי על המכונית והתיישבתי לידו.
-
הגענו כשהשמש כבר שקעה, כמה חיילים כבר התחילו לחפש את סקיילר ולנסות לאתר אותה.
אני הייתי חייב לעצום עין לחצי שעה ופשוט לשחרר את המחשבות המעיקות האלו.
אני משכנע אותי שאנחנו נמצא אותה.
אייזק לא כזה חכם.
״קאי?״ הרגשתי מישהו מטלטל את גופי והכרחתי את עצמי לפקוח את עיניי.
״מה?!״ שאלתי בכעס כשקלטתי את אחד מהחיילים שלי מביט בי במבט נבהל.
״אתה צריך לראות את זה, שלחו לנו את זה ממקור לא ידוע.״ הוא אמר לי בחשש והתרוממתי במהירות מהמיטה שלי. התקדמתי אחריו אל עבר חדר העבודה של החיילים ועיניי התרחבו כשקלטתי שהם כולם מסתכלים על סרטון, כיווצתי את עיניי בשביל לזהות את הדמויות, אבל לקח לי שנייה לזהות אותה, את השיער השטני המוכר וההבעה המוכרת.
אבל זעם התמלא בי כשקלטתי את אייזק מדבר אליה.
ואז קרה הדבר שהכי לא ציפיתי לראות, היא פאקינג מחייכת אליו.
ונשימתי נעצרה כשקלטתי שהוא מתקרב לכיוונה, אני נשבע שאם הוא יעשה לה משהו אני ארצח אותו.
אבל אז הוא נישק אותה והיא- היא זרמה איתו.
————————-
תצביעו לפרק כדי שהפרק הבא יעלה יותר מהר❤️