נ.מ- הארי
״אנחנו רוצים שתסביר לנו את כל מה שהבחור הזה עשה לך.״
שני שוטרים ישבו מולי בחדר חקירות, גופי רעד, ועוד לא התאוששתי מהסיטואציה שקרתה היום.
״הוא פשוט... הוא...״ איך אני אמור להגיד את זה? אני לא רוצה להגיד שהוא אונס אותי מדי יום...
״הוא לא עשה שום דבר.״
״שום דבר?״ אחד הבחורים שאל והרים גבה בהפתעה.
״הוא לא עשה שום דבר, אני לא יודע למה דיווחו לכם שקורה משהו רע, הכל בסדר.״
״אתה בטוח? הנער שדיווח לנו טוען שהוא שמע צעקות שאומרים בהן ׳תעזוב אותי׳, ודברים בסגנון הזה.״
״אני לא יודע מה זו החקירה הזאת, באמת שהכל בסדר.״ הרגשתי את הדמעות חונקות אותי. וכל זה מהידיעה שאני לא יכול להגיד את המילים ׳הוא אנס אותי׳ . אני לא מסוגל להגיד את זה, ואני לא יודע למה.
״אוקיי נאמין לך הפעם שאתה אומר את האמת, אתה יכול לצאת מהחדר.״
יצאתי מהחדר ומיהרתי להתקשר ללואי. אני לא הולך לישון בבית היום אין מצב.
״לואי?״ שאלתי כשהוא ענה לטלפון.
״אני יכול לישון אצלך היום?״
״בטח, הכל בסדר?״
״לא.״