״לואי!״ דייזי קפצה עליי, ואני בעטתי בה וכיסיתי את עצמי בשמיכה. לעזאזל...
כבר כמה ימים שאני בקושי קם מהמיטה, אני מרגיש כל כך מושפל. אני לא יכול להראות את עצמי בבית ספר. אני לא יכול לראות את הארי, ואני לא מוכן לכל המבטים מהילדים.
אבל היום אני אהיה חייב לקום מהמיטה. כי היום זה היום הולדת שלי ואמא שלי אמרה לי שהולכים לים היום לכבוד היום הולדת. אני מניח שדייזי נכנסה לחדר וקפצה עליי בהתלהבות בגלל היום הולדת... לעזאזל אני שונא את היום הזה.
בכל מקרה... לא שמעתי מהארי במשך כמה ימים, אני מניח שהוא באמת הקשיב כשאמרתי לו שלא ידבר איתי בחיים...
——————————-
אני שונא ים. אף פעם לא אמרתי את זה לאמא שלי אבל אני שונא ים. בכל שנה אנחנו נוסעים לים לכבוד היום הולדת שלי. אפילו שאני שונא את זה...
בזמן שהסתכלתי על האנשים בחוף, הבחנתי בדמות מוכרת. בחור עם שיער ארוך ופרוע. הוא היה ללא חולצה, ובחיי שהוא היה נראה טוב לגמרי אפילו שראיתי אותו רק מהגב.
אבל מהר מאוד הבנתי. זה הארי.
״היי לואי, זה לא הארי שם?״ אמא שלי שאלה וניסיתי להתחמק.
״ל-לא?״
״כן זה הוא! אני רואה שמשעמם לך אולי תלך לדבר איתו?״
״לא- אני-״
״היי לואי מה קורה?״ ראיתי את הארי עומד מולי.. ומה לעזאזל?!
——————————————————-
מזל טוב לואיייי אני לא מאמינה שהוא בן 30😭
