פרק 24
תודה.. אמרתי כשדמעות זולגות על לחיי
הוא ניגב לי את הדמעה
והשפלתי מבט
זה טוב לפרק ולהוציא את כל הכעס שאוגרים בפנים, אם את מתעקשת את יכולה לפרוק עלי חייך
חח זה בסדר, כבר פירקתי חייכתי בחזרה..
אז איך אמרת שקוראים לך?
אמר כאילו ידע ורצה שאחזור על זה לוודא שזהו שמי הנכון
אבל הוא לא ידע ;)
אה.. מארי עניתי
את אומרת אה.. כאילו את לא בטוחה בשם שלך צחק
צחקתי איתו גם
ושלך? החזרתי
תצטרכי לעבוד קשה כדי לדעת קרץ
אתה כזה עקשן עניתי
את לא מכירה אותי זה כלום ענה
אז מה השם שלך? שאלתי שוב
לא אומר
נו אל תהיה כזה מעצבן אמרתי
נו בבקשה
למה את כלכך רוצה לדעת? שאל
כי אני רוצה לדעת עניתי
זה לא תשובה מספיק מנומקת קרץ
אז.. כי אני לא יודעת ואניי רוצה לדעת
עניתי
ואו איזה נימוקים תקשיבי!! אמר בציניות
טוב אז אל תגיד ויתרתי וישבתי כשברכיי עומדות לעיוות הבטן שלי ואני מניחה עלליהן את ראשי
טוב אז עכשיו תורי אמר
תורך ל? שאלתי
לספר משהו אישי
אה חח אוקי מקשיבה
את האמת לא כולם יודעים את זה את בין הראשונות שכן תדע
חח אוקי ספר
אז אה לפתע הוא התחיל להתבלבל בין המילים אך הקשבתי לא התפרצתי נתתי לו לדבר
טוב אז.. בעיקרון את יכולה לקרוא איך שאת רוצה..אמר
שתקתי ולא הבנתי אבל המשכתי להקשיב
כולם קוראים לי דילן
לא קיבלתי שם
זאת אומרת אני מאומץ וההורים שאימצו אותי קראו לי דילן אז השתמשתי בשם הזה
הם לא סיפרו לי בהתחלה שאני מאומץ רק לפני שלוש וחצי שנים
זאת אומרת בגיל14/15
מאז התדרדרתי
והפסקתי ללמוד
התחלתי לעשן בקטנה סיגריות נרגילה ואז זה התמשך והיה גרוע, גם סמים
ואז היתה לי חברה שממש אהבתי אותה והיא הורידה אותי מהקטע של הסמים והיה לי ממש קשה
לא היה קל בכלל להפסיק
אבל הבטחתי לעצמי שבשבילה אני עושה הכל
ואז אחרי שהיינו שנה וקצת
היא נפרדה ממני ולא הבנתי למה ובעצם
גילית שכל הזמן הזה שהיא היתה איתי היא היתה עם משהו אחר
זה פגע בי , אבל מה שיותר פגע זה שהילד ההוא היה החבר הכי טוב שליי!
התחלתי להתבודד כי רבתי עם ההורים שלי ולא דיברתי איתם באותה תקופה אז הם לא היאו לי כלום חוץ מאוכל ומקום לישון
ואז חזרתי לסמים עד שהגעתי למצב שכמעט מתתי וההורים שלי גילו אתזה אז עם שלחו אותי למכון גמילה לצעירים
והפסקתי והבנתי שזה באמת חרא דבר אז אני מעשן רק סיגריות
היה מצב שלא היה לי איפה לישון כי נתקתי את הקשר עם ההורים שלי אז כל יום הייתי יושן במקום אחר
רק אחרי שגדלתי קצת הבנתי שזה היה טיפשי לא לדבר איתם כי בכל זאת הם עשו לי טובה שאימצו אותי ולא השאירו אותי באיזה בית יתומים ובגלל לא הוקרתי להם תודה
אבל אין דרך חזרה ניסיתי למצוא אותם חיפשתי אך זה לא עזר וגם ניסיתי למצוא את הורי הביולוגיים וגם זה לא הצליח
והנה אני היום עובד וחוסך כסף כדי לקנות לי דירה בשכירות
וחזרתי ללמוד והשלמתי את כל מה שלא למדתי וזהו
ואו נדהמתי
אה.. למה בחרת דווקא לספר לי על דבר ממש אישי שלך?
לא יודע, אני מרגיש שאפשר. לסמוך עליך. אל תגרמי לי לחשוב שלא קרץ
אם אתה רוצה אתה מוזמן להיות אצלי בבית אמרתי
לא תודה את לא חייבת ענה והוריד את הראש
טוב תחשוב עלזה נתתי לו עוד הזדמנות לחזור אלי בתשובה חיובית
טוב אני חייבת לעוף לכיתה היה כיף לדבר איתך ;) אמרתי
גם איתך, ענה..
מקווה לראות אותך שוב חייך
מקווה גם חייכתי בחזרה
והלכתי לכיוון הכיתה
בדרך לכיתה ראיתי מלא שלטים ופירסומים עליי
ועל מה שקרה עם האונס הייתי בשוק
אשלי הלכה במסדרון והתחילה לצחקק עלי
את מוכנה להסביר לי למה כלכך משעמם לך בחיים?! שאלתי
לפרסם עליך דברים זה לא כלכך משעמם
אה באמת? חשבתי שיש לך עיסוקים יותר מעניינים מזה
לא דווקא לא ענתה
אל תתעסקי בעניינים שלא שלך אמרתי ולקחתי שלט כיווצתי אותו לכדור וזרקתי עליה
לפתע היא שמה לי רגל ונפלתי
לא רציתי לוותר ולהראות חולשה
אז החזרתי לה
פשוט התחלנו לריב מכות
שתיכם לחדר המנח! אמר המורה כשהוא רואה אותנו רבות מכות וכל הילדים מסביבינו צועקים