ספר הציור שלי👩‍🎨

תה וחיבוק

אין לי מושג איך הצלחתי למצוא פה זמן לצייר.

אז היום אלה יהיו שני ציורים שונים. מוכנים לזוועה מהלכת?
.
.
.
.
.
סביר להניח שלא, אבל מי שואל אתכם.

ובכן, תה.

נא, ציור זוועתי ובהחלט לא גמור.

קאי נון, חיבוק.

וול גייס, קבלו ציור עם משמעות.

זו אני מההווה, מחבקת את אני מהעבר, לפני שנה.
הסיפור הוא שלפני שנה הייתי בדיכאון במשך כמה חודשים טובים. מה שכן לא קלטתי את זה בזמן אמת. מה גם לא בדיוק ידעתי מה זה דיכאון.
לפני איזה חודש חקרתי קצת על דיכאון, ומסתבר שהיו לי את כל התסמינים, ואפילו החור בזיכרון שהיה לי היה אחד מהם.
ועכשיו במבט אחורה אני קולטת שבאמת היה לי די רע, ולא ביקשתי עזרה, והייתי פשוט רוצה לחזור אחורה בזמן כדי לתת לעצמי את החיבוק הזה, כי באמת הצטרכתי אותו.

חוץץץ מזה ציור נחמד שציירתי דיי מזמן, זוכרים את קייט?

כן, היא, קוראים לה קייט. ציירתי אותה גם במחשבבבבב

לא הראתי לכם את זה כבר, נכון?