תדמיינו כיתה. כיתה מלוכלכת, שולחנות רעועים, תלמידים מחורפנים.
בשולחן בפינה יושבת ג'ינג'ית מוזרה שתאמינו או לא - יושבת ומציירת.
ובכן, זו אני, לפני נגיד שלוש שנים. המצב כרגע לא שונה. רק שעכשיו החומרים יותר איכותיים וזה.
זה ספר ציורים.
הציורים שלי.
אש...
זה הפרק השישים של הספר הזה ולכבודו אני רוצה להגיד כמה מילים. פטפוטים בלבוש קוקו שפיץ. סתם מה נראלכם? תודהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כלומר, אם זה לא היה ברור, תודה על כל ההצבעות, הקריאות, התגובות וכו' וכו'. ממש ממש תודה, זה ממש לא נורמאלי שכל זה קרה בזמן כל כך קצר. תודה תודה תודה. בזכות התמיכה שלכם וכל זה זה ממש העלה לי את הביטחון העצמי בקשר לציור שלי, וגם שיפר אותי מבחינת ציור, וזה גם גרם לכך שאני אצייר יותר. בסופו של דבר, אם לומר את האמת בכנות, זה גם מה שגרם לי לקנות את הלוח גרפי הזה. שזה גם הנושא שבו נעסוק עכשיו.
וקודם כל. רגע, מה זה הבננה מארגנטינה? רגע, תחזרי שוב? הבננה מארגנטינה. הבננה מארגנטינה. כן, קראתם טוב, הבננה מארגנטינה.
טוב, יש לציין שזה לא שם אקראי שבחרתי לפרק הזה, כי יכולתי לבחור לו אל ואחת שמות אחרים (אתם לא באמת רוצים שאני אכתוב כאן את כל האלף ואחת, נכון?).
ובכן, הבננה מארגנטינה, זה השם,
...
שנתתי לציור...
תופים תופים תופים
🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁
הציור הראשון שלי בלוח הגרפי!!! (שזה אגב אחת מהאלף ואחת אפשרויות לשם לפרק הזה)!!!
כן, היכונו לזה.
10
9
8
7
6
5
4
3
2
1
🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁🥁
Ups! Gambar ini tidak mengikuti Pedoman Konten kami. Untuk melanjutkan publikasi, hapuslah gambar ini atau unggah gambar lain.
כן. זה באמת אמור להיות ציור.
האמת שזה קצת מרוח, תדמיינו את הציור קצת יותר קצר, כי זה נימרח כשניסיתי להפוך את זה לקובץ שהוואטפד המפגר הזה יוכל להבין יא לא נותן לי להעלות תמונות אחד!
סוו, כן. זה גרוע, אני יודעת, ולמרות שזה נדיר לגמרי, הפרק הזה לא נועד כדי להראות לכם את הציור הזה. הוא נועד כדי להגיד תודה^^
