שאלות לאנשים נורמלים (ולא נורמלים)

צו ראשון

וואו כמה זמן לא כתבתי פה, זה מפחיד קצת לחזור.
ראיתי עכשיו את כל התגובות שלכם על הפרק הקודם וממש התרגשתי, התרגשתי לראות שאני לא לבד.
בימים האחרונים עוברות לי כל מיני מחשבות בראש, מחשבות לא מוכרות. אני לבד? בדרך כלל כששד כזה עובד לי בראש כל גופי קורא לי לפתוח עיניים, לקפוץ מהמיטה באמצע הלילה ולהתחיל ללכת בבית. אבל מחשבות כאלו, של הלבד הזה שאתה לא באמת יודע מאיפה הוא בא רק גורמות לגוף שלי לקרוא לי לעצום עיניים ולשכוח, לשכוח שאני לבד, אבל על זה לא אדבר היום.

היום, אחרי דחיות וחרדות רבות, הלכתי לצו ראשון. יצאתי מהאוטו והסתכלתי על השלט הגדול בכניסה, "מחנה דורי" וחשבתי לעצמי שעוד שנה אחזור לפה לא בתור מלש"בית, אלא בתור חיילת מן המניין. למזלי, הכל עבר מהר, הראיון האישי היה פולשני משציפיתי אבל זה לא כאילו שאני לא רגילה לספר על הפעם הזאת שגלי מחטיבת ביניים גרמה לי להתאכזב ממנה בתור חברה בגלל שהיא לא ישבה לידי בשיעור ספורט. המבחנים הפסיכוטכנים גם לא היו קלים, אבל לפחות עכשיו אני יודעת להכפיל את מספר האותיות שחוזרות על עצמן במשפט 'צבא הגנה לישראל' בשבע ולהוסיף 5 ואז להוריד 2 וחצי (רק אם המספר זוגי כמובן).

אחרי כל הכיף הזה יצאתי מהבסיס בדרך לתחנת האוטובוס, לא לפני שהרמתי את הראש והסתכלתי על השלט פעם נוספת, כמעט בעיניים אחרות, "אני לגמרי הולכת להשתמש בכרטיס החולת נפש כדי לצאת מכאן" אמרתי לעצמי וחייכתי, במקום להיות חיילת אני אלמד קולנוע ואצור סרט על ישראל ומבחינתי עשיתי את שירותי למדינה, מה רע you know what I'm saying?

צחוקים הצידה עכשיו, באמת נהניתי, ולמרות שלגמרי שללתי כל תפקיד במיטב כי אין מצב שאני יכולה לקום בחמש בבוקר ולהיות נחמדה לכולם עד שש בערב אני עדיין חיובית לגבי השירות. וגם לא רציתם לראות אותי כשיצאתי החוצה והבנתי שאשכרה מזיעים אם יוצאים מהבית כשחם.

אחרי שיחה מאוד מעניינת עם זקנה שבה היא שאלה אותי במשך עשר דקות אם קו 18 מגיע לבני ברק בזמן שאני בדקתי באינטרנט עם שירי פסטיגל השפיעו על הדור של היום כדי לעשות על זה עבודה באנגלית, עליתי לאוטובוס. הנסיעה עד לתל אביב הייתה ארוכה אבל נחמדה, הסתכלתי מהחלון, חייכתי, הרמתי את הטלפון, והתקשרתי לגלי הזונה מחטיבת ביניים.

:)

חוץ מזה, מה קורה עם כולם? דברו איתי בתגובות, איך היה היום שלכם? ממה אתם צוחקים בדיעבד? או סתם ספרו לי על חווית הצו הראשון שלכם אם כבר היה.

הרבה אהבה, רומי.