פרק 2

34 2 2
                                    


 "היי ג׳יין, נו מוכנה?" - כן אני חושבת, התאמנתי על זה כל הלילה.

"היי, תקשיבי אתמול כשסובבנו את הראש ..." - היי, רוב הסביר לי הכל טוב ליז. אל תדאגי.

המשחק התחיל, נופפתי לשלום לפיט, לרוב, להנרי ולכריסטין.

מסרו לפיט את הכדור, הוא עבר בין כמה שחקנים ואז שניים עלו עליו והוא פשוט העיף אותם ודחף אותם, הסתכלתי בתדהמה.

"טאצ'דאון !!!!" כולם צעקו, נקודה לנו.

המשחק המשיך ומסרו לפיט ואז לרוב ואז הוא חלף עם הכדור ס"מ משני השחקנים אז

הוא מסר את הכדור לפיט והבקיע שוב! כל המשחק כולנו נשארנו המומים ושוב רוב העיף הצידה מישהו ופיט הבקיע יכול גם כריסטין, הבקיע שער.

"וואו ניצחן איזה כיף נכון?" - כן לגמרי אמילי, היית ממש טובה דרך אגב וגם את ליז ממש!

"גם את ג׳יין עשית כל מה שבי יודעך והצלחת!" - תודה ליז.

"אני חושבת שנהיה בחו"ל טובות" -כן גם אני חושבת כך.

אבל כשהגעתי הבייתה ראשי נטרף מחשבות על המשחק, על פיט ועל רוב. למחרת הלכתי לבית הספר ונכנסתי לכיתת האם שלנו של המורה הלגה פורטר.

"ילדים שלום מחר נצא לטיול בשלג במיני סוטה לקראת החורף". שמתי את אישור היציאה שהמורה חילקה לנו בתיק. כשהרמתי את ראשי וסקרתי את הכיתה הבחנתי שרוב וליז לא הגיעו לבית ספר. בהפסקה ראיתי את פיט וניגשתי אליו-היי פיט מה קורה? תגיד ראית את רוב או את ליז היום?

"לא, גם הנרי לא הגיע היום." אמר לי פיט וכשפניתי ללכת פיט המשיך,

"אה, תקשיבי ג'יין הם תמיד פעם אחת לא באים לבית הספר לרוב זה בימי שלישי ורביעי" -אה טוב תודה פיט. אמרתי לו והלכתי.

שאלתי את אבא שלי איפה משפחת ריצ'רדסון גרה, הוא אמר לי שבקצה העיר או בסוף השביל שמוביל ליער.

נסעתי עם הג'יף ובדקתי בחוברת טלפונים ומצאתי את הכתובת בה הם גרים. התחלתי לנסוע בשביל שביער הד דקה אחת ראיתי בית גדול, דפקתי בדלת יש לי אף אחד לא ענה, חזרתי הבייתה ושאלתי את אבא שלי אם הוא יודע איפה הם, אבל הוא ענה. בן שמע אותנו מדברים ואמר לי: "הריצ'רד ....." בן נפרט כשנשמעה דפיקה בדלת. זה היה פיטר.

היי פיט בוא שב איתנו, מה התחלת להגיד, בן? -אמרתי.

אני כן חושב שפיטר יכול להסביר טוב יותר ממני "אמר לי בן ופנה ללכת לחדרו.

"בנוגע למה?" שאל אותי פיטר.

לריצ'ירדסונים-אמרתי לו.

כן, כמו שאמרתי, הם פשוט נעלמים ליום-היום השבוע זה לא ביג דיל "אמר לי והסובב את ראשו מיד לעבר הטלוויזיה הדולקת. הסתכלתי על ההבעה שלו והכרתי אותה אצלו. זה היה אומר שהוא יודע משהו והוא מסתיר, כך שכיביתי את הטלוויזיה ושאלתי אותו שוב.

נצחיים/ETERNALSWhere stories live. Discover now