החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי - פרק 72

*************************

מצאתי את עצמי נכנסת לבית קפה במרחק חצי שעה נסיעה אחרי שהשאלתי מטובי את הרכב שלו, יודעת שזאק מחכה לי שם והייתי לגמרי לחוצה, לא ידעתי איך לגשת אליו, איך לספר, מה לספר.... הרגשתי שאני על סף להתעלף.
"היי" הוא הופתע לראות אותי ומיד נעמד מהשולחן כדי לתת לי חיבוק קל. "היי" מלמלתי, הוא גם קצת היה מבולבל מהיותו שם. אבל הסכים לראות אותי בכל זאת. הפחד ממנו תמיד יהיה חרוט בי, הוא היכה אותי, סבלתי איתו. אבל... אני יודעת שהוא השתנה, והגיל שינה אותו, וטיפולים... והצבא. הוא אדם חדש.
התיישבנו שנינו בשולחן והזמנו קפה, לא הייתי במצב לשתות או לאכול, אבל הרגשתי שזה יגרום לו להרגיש בנוח אם באמת 'נשב על כוס קפה'.
"אז.. מה קורה?" הוא צחק כשעדיין לא הבין מה אנחנו עושים כאן. "לא התראנו מאז ה.. בר ההוא" הוא הוסיף וחתר בעצמו בדיוק לאן שרציתי להגיע.
"כן... בדיוק מה שרציתי לדבר עליו איתך" מלמלתי והסתכלתי עליו. "אני מצטער אם עשיתי משהו לא במקו--"
"אני בהריון" אמרתי חד וחלק, ממש כמו להוריד פלסטר, מהר. "ממך" הוספתי כשהוא היה נראה מופתע ומבולבל. הוא לא הצליח להגיב, לא ידע מה להגיב. ״מה.. איך? מתי?״ הוא היה כל כך מבולבל. ״במסיבה ההיא.. כשניפגשנו.. היינו שיכורים מדי אני מניחה״ הוא היה נראה כל כך מבולבלת עד לרמת פחד, כאילו איך היה יכול להיות שהוא לא זכר, אבל גם בשבילי הערב הזה היה מאוד מטושטש...
"אבל זה בסדר זאק... באמת. אני... אני לא רוצה להשאיר אותו... אני מתכוונת לעשות הפלה, אתה לא צריך לקחת שום אחריות זה באמת בסדר, רק חשבתי שאתה צריך לדעת״ אמרתי לו והוא היה מופתע. "מה? את צוחקת?? ממש לא! אלנור זה... זה ממש בא לי בהפתעה... אני לא יודע איך להגיב אבל... אני לא בטוח שזאת ההחלטה הנכונה" הוא אמר לגמרי מפתיע אותי. ממש לא ציפיתי לתגובה כזאת! ראיתי כמה הוא היה מבולבל. ״וואו אלנור... אני לא זוכר הרבה מהערב הזה אני מצטער שזה יצא ככה.. אני.. לא יודע מה להגיד״ הוא הוסיף.
"מה? רק רציתי לספר לך זאק בגלל שידעתי שארגיש אשמה לגמרי אם לא אשתף אותך!" לגמרי נלחצתי. "אלנור את מודעת לזה שזה יכול להרוג לך את הרחם?? חוץ מזה זה להרוג חיים שלמים! את לא יכולה פשוט להחליט ככה כאילו שזה לבחור מה לאכול לארוחת ערב!" הוא אמר ואני ישר הבנתי שזאת הייתה טעות נוראית.
"ממילא אין לך החלטה בזה זאק, כנראה שעשיתי את הבחירה השגויה שסיפרתי לך. תשכח מכל הפגישה הזאת.. אני מצטערת" קמתי מיד והוא אחרי. "לא חכי אלנור בואי נדבר על זה!" הוא רדף אחרי אבל רצתי מהר ומיד נסעתי הביתה. איזו טעות... אלוהים איזו טעות. תמיד אני חושבת שאני עושה את הדבר הנכון, ובסוף מתברר שפשוט לא! לעזאזל...
ידעתי בכל זאת שהוא צודק לגבי הרחם, אני לא רוצה להרוס את האובר שלי, אני עוד ארצה יום אחד ילדים, מבחור שבאמת אבחר.
ידעתי שלא רציתי להגיע להחלטה הזאת, אבל ידעתי שזה הכי נכון... אצטרך להעביר את עצמי הפלה טבעית. גם אין לי כסף להפלה, ופחדתי כל כך...
ידעתי שההורים שלי לא מתכוונים לחזור לארץ לעוד זמן מה, וידעתי שאף אחד לא יחשוד לגביי אם אשאר כאן בזמן הנסיון הזה. החלטתי פשוט להחביא את עצמי כאן. בבית. ידעתי שלנתק קשר עם כולם, כולל עם ג'ייק יהיה קשה מאוד, אבל תוך זמן קצר אחזור למסלול והכל יהיה בסדר, מעולם לא יהיה תינוק, מעולם לא היה זאק, כלום לא קרה, אטוס לפריז בקרוב, אהיה קרובה לג׳ייק ואמשיך בדרכי, אני לא נותנת לזה להשפיע על החיים שלי, שום סיכוי.