החבר הכי טוב של אחי

החבר הכי טוב של אחי- פרק 48

***נקודת המבט של ג׳ייק***

פתחתי את העיניים לאט כשכאב ראש חזק חבט בי בבום. הופתעתי מאוד בהתחלה לראות את אלנור ישנה רגועה בין הידיים שלי, אבל זכרתי בערך את מה שהיה אתמול... חייכתי למטה אליה כשראיתי אותה ישנה רגועה לידי ויכולתי להמשיך לישון לידה שעות אבל הראש שלי היכה בי בחוזקה והבנתי שההנגאובר הגיע לנקום בי. זה למה אני שונא לשתות.
יצאתי בשקט מהמיטה והסתכלתי על השעון. השעה הייתה שש וחצי בבוקר. איך קמתי לבד בשעה הזאת? בטח מהכאבי ראש.. ירדתי למטה בשקט, לא רוצה להעיר אף אחד ונכנסתי למטבח, מחפש במהירות כוס כדי למלא בה מים ולבלוע כדור שאולי יקל עלי מעט. במהרה בלעתי את הכדור והופתעתי לראות את טרוי נכנס אחרי למטבח. שכחתי ממנו לגמרי. ״מה אתה עושה ער?״ שאלתי אותו מבולבל והמבט שלו על הפנים היה דיי לא ברור. ״קצת היה קשה להירדם אחרי שראיתי אותך עם החברה שלי במיטה...״ הוא אמר והלב שלי קפא לדקה, אבל ניסיתי להראות רגוע. ״לא עשינו כלום טרוי..״ נאנחתי כשהבנתי שזה היה רעיון רע לישון איתה הלילה. הוא לא היה נראה שמח, אבל גם לא מתפוצץ באותו הזמן.
״אני לא כועס.. הרבה.. אני רק רוצה לדעת את האמת, על הכל מהכל.. יכולתי מההתחלה לקלוט שיש משהו בינכם, אבל רק עכשיו נפל לי האסימון לעד כמה אני תמים״ הוא אמר והסתכל למטה. הרגשתי אשם בטירוף.. אני לא חושב שאני אמור, כי לא משנה כמה בנים אלנור תעבור תמיד ארגיש שהיא שלי, אבל בכל זאת... הוא בן דוד שלי, והם עדיין סוג של ביחד. ״אני... אני לא חושב שזה אני שאמור לספר לך.. אתם צריכים לדבר״ נאנחתי כשידעתי שאני לא יכול לסכסך יותר מדי בינהם, כבר עשיתי מספיק. ברור שאני מעורב, אבל הם אלו שצריכים לעשות שיחה בינהם. ״לדבר על מה?״ אלנור צצה פתאום מאחורי ושנינו הסטנו את הפנים לכיוונה. ״למה קמת?״ שאלתי. היא הסתכלה על טרוי ואז עלי. ״אני... לא יודעת. אבל זה לא חשוב, כבר קמתי״ היא מיהרה להגיד ואז שוב הסתכלה על טרוי.
״כמה זמן זה כבר ככה..?״ טרוי שאל ולא הייתי בטוח איזה רגש הוא מביע בקול שלו. ״כמה זמן כבר מה ככה?״ היא שאלה אבל יכולתי לדעת שהיא התחילה להבין על מה הוא מדבר. ״את וג׳ייק..״ הוא הסביר.
היא הסתכלה עלי בדממה וקפאה טיפה. חיכחתי את השפתיים שלי אחת בשנייה והיא נאנחה. ״כמעט שנה..״ היא אמרה בשקט וטרוי היה נראה בפעם הראשונה בשיחה הזאת מופתע. ״שנה..? זאת אומרת, זה עוד מלפני שאנחנו בכלל מכירים..?״ הוא שאל מבולבל והיא הנהנה כשנאנחה. ״ג׳ייק ואני עברנו יותר דברים ממה שנדמה לך טרוי.. אני מצטערת שאף פעם לא סיפרתי לך״ היא אמרה בשקט והסתכלה למטה. הוא היה נראה מופתע לכמה זמן וחשב בשקט. ״אפשר שנצא לדבר?״ הוא שאל אותה מסתכל עלי כדי לראות את התגובה שלי ואני ניסיתי להראות אדיש, כמו שאני בדרך כלל. היא הסתכלה עלי ואז שוב עליו והנהנה. הם יצאו שניהם למרפסת והעיניים שלי היו עליהם כל הזמן הזה.

***נקודת המבט של אלנור***

יצאנו החוצה למרפסת והאמת שהייתי דיי לחוצה. הרגשתי לא נעים ולא ידעתי לאן זה הולך מכאן. היינו צריכים לדעת שטרוי יראה אותנו ישנים יחד. ״אני לא יודעת מה להגיד... אחרי שעברנו את כל זה אני יודעת שזה נורא לגלות שיש עוד.. אני מרגישה נורא שזאת המציאות שלנו״ נאנחתי והוא הסתכל עלי בשקט. נראה טוב מתמיד. ״האמת אלנור, אני אוהב אותך, אבל זה דיי מקל עלי.״ הוא אמר ואני לגמרי התבלבלתי לרגע. ״מה?״ שאלתי מבולבלת והוא נאנח. ״אני באמת אוהב אותך אלנור, אני תמיד אוהב. אבל קרו יותר מדי אירועים שמסמנים לנו שאנחנו פשוט לא אמורים להיות יחד. אני יודע שאת לא מאמינה בדברים האלה, אבל מה שאת וג׳ייק מרגישים בינכם בטח כבר אומר שאני צודק. לפני שבוע קיבלתי מכתב שאומר שהתקבלתי לאוניברסיטה למדע באיטליה. שבוע שלם שאני חושב איך לספר לך את זה, אבל עכשיו אני יודע שזה לא צריך להיות דווקא דבר כל כך נורא״ הוא נאנח והסתכלתי עליו בדממה. מה אני מגיבה?
״זה.. ואו טרוי זה נפלא לשמוע״ ניסיתי לחייך חיוך קטן. ״את.. את לא כועסת, נכון?״ הוא שאל מתוח. ״בכלל לא טרוי. זאת אומרת, כן אני עצובה ומבואסת כי תמיד נשאר חברים טובים. נכנסת לי ללב מאוד והיית שם כשהייתי צריכה אותך, אז אתה תחסר לי. אבל איך אני יכולה שלא להיות שמחה בשבילך?״ אמרתי מסתכלת עליו במבט חברותי, הוא חייך מעט. ״בהצלחה טרוי״ חייכתי והפעם חיוך אמיתי. הוא חייך חיוך גדול והוציא אוויר שכנראה ישב לו בחזה דיי הרבה זמן. חיבקתי אותו חיבוק גדול והוא חיבק אותי בחזרה. ״תודה אלנור״ הוא אמר מעבר הצוואר שלי ואני רק יכולתי לחייך. איך זה שהכל הסתדר בסופו של דבר? זה כל כך לא מתאים לי.. אני לא מאמינה שהיינו יחד כל הזמן הזה למרות ששנינו הרגשנו שזה לא באמת הולך, ואף אחד לא אמר כלום, והיינו צריכים לעבור את מפולת השלגים הזאת כדי להבין...