The Year before (Defan-the Vampire diaries) Hebrew

•דיימון•

22, יולי 1862
"כשראיתי אותה..? אני לא יודע מה הייתה ההרגשה.
היא הייתה כל כך יפה, היה לה שיער ארוך ואדום ושפתיים.. אוי שאני לא אתחיל לדבר על השפתיים! היא נראית חכמה וישירה. כל דבר שיעמוד מולה היא תוכל לעבור, יש לה את החיוך הכי יפה שראיתי מימי מחיי. כולו מלא חן ומפזר שמחה בכל מקום שרק תלך אליו..". כך כתב דיימון ביומנו לאחר ארוחת הערב. הוא השתוקק להכיר את הנערה היפה והמסתורית. הוא רצה לדעת הכל על כל מילימטר בגופה היפה בצבע לבן חיוור, ורצה לדעת עליה הכל כבר עכשיו.
●
בבוקר התעורר עם הרגשה נעימה וחמימה בגוף.
הלך להתרענן, לבש את בגדי החייטים שלו בגווני כחול מעט בהיר וירד למטה לקראת ארוחת הבוקר.
כשירד למטה והתיישב על הכורסא וקרא את העיתון לאותו היום, בזווית עינו ראה את הנערה אדומת השיער עומדת בחוץ ומסתכלת על הפסלים ובוחנת אותם מכל הכיוונים. דיימון בהה בה במשך דקה ארוכה, קם מהספה ויצא אחוצה עם חיוך.
●
דיימון עמד על שפת המרפסת והתבונן בנערה בוחנת כל חלק וחלק בפסלים, לא מפספסת אף חלק בפסלים גם לא הכי קטן ובקושי ניראה לעין. "מעולם לא ייחסתי חשיבות לפסלים הללו. אבל את גורמת להם להיראות הדבר הכי מעניין שיש". דאיה קפצה בבהלה במקומה, ובפניה חדה הפנתה את מבטה לדיימון. "אצלי בבית אין כל כך הרבה פסלים. יש הרבה ציורים, שגם בהם אני אוהבת לצפות". ענתה דאיה לאחר שהיתאוששה. "אני מאמין שבאף ציור אין מישהי כמוך. אני צודק?". שאל דיימון בחביבות תוך כדאי שפוסע מספר צעדים כדי לצמצם את המרחק ביניהם.
דאיה, שבשלב הזה כבר כיוונה את כל גובה לכיוון הנער עם העיניים הכחולות כקרח, שמה לב שהוא מוכר לה יותר מכל בן אדם שאי פעם פגשה ובמשך דקות ארוכות חשבה "מאיפה הבחור מוכר לי?".
לאחר דקות של שקט דיימון חייך חיוך קטן וצעד עוד כמה צעדים כך שכרגע יש ביניהם רק כמה סנטימטרים בודדים.
"אני לא חושב שאי פעם ראיתי שיער שדומה כל כך לאש. וגם כל כך יפה". לחש דיימון תוך כדאי שמסתכל לאופק שמאחוריה ומחייך חיוך קטן. דאיה צחקקה במבוכה במקומה ולא הצליחה שלא לבהות בנער הקסום שעומד מולה.
●
לאחר 40 דקות של המתנה הגישו את ארוחת הבוקר.
דיימון הריץ בראשו שוב ושוב את הנערה היפה בלי הפסקה. אפילו יצא לו חיוך מטופש שגרם להוריו להסתכל עליו בצורה מוזרה מקצת. דיימון ישב ליד אביו ומול אימו ולידה ישבה דאיה ומולה ישב סטפן. דיימון לא הרגיש תחרות עם סטפן על הבחורה האדמונית, הוא אומנם לא ידע למה היא כאן, אבל אכן ידע שסטפן בן 15 והוא בן 19. וזה אכן נותן יותר אופציות כשאתה יותר בוגר.
●
בסוף ארוחת הבוקר דיימון הציע לבחורה סיבוב קצר בחורשה הקרובה לבית.
●