דאיה לוק הייתה נערה בת 18 עם חיוך מזמין. שיערה האדום היה דבר שהכי בלט בה, ויש אומרים שזה מה שאפיין אותה במיוחד.
היא אהבה אדריכלות. תמיד חיפשה מה יגרום למקום מסויים קצת יותר אופי, קצת יותר חיים.
בנוסף לזה גם אהבה אומנות ציבעונית ונועזת. בבייתה בהריסונבורג צ'ארץ', היו הרבה מאוד ציורים מכל העולם, גדולים, קטנים, כהים, בהירים, ישנים וחדשים.
אבל ליד המשרד של אביה, ג'ון, היה ציור של נער יפה. היה לו פנים בהירות, עיניים כחולות ואת השיער הכי שחור שראתה מימי חייה.
היא זוכרת את אותו ציור מאז שהייתה קטנה. היא הייתה נוהגת לשבת שעות על גבי שעות ליד המשרד ולבהות בציור של הנער, לגעת בציור ולבדוק את הטקסטורה של הציור בתקווה שיום אחד יהפוך למשהו חדש או אחר.
●
שבוע לפני היום הולדת 18 של דאיה, בארוחת הערב היה שקט סורר, חוץ מהקולות שהעצים הנשרפים הוציאו מהאח. אביה ואימא ישבו כל אחד בקצה השני של השולחן הארוך בזמן שדאיה בניהם.
כל אחד התרכז במנת הדגים והפירה שלו ולא העיפו מבט אחד לשני.
לפתע אביה פנה לדאיה ללא להעיף מבט אליה ושאל, "את עוד שבוע בת 18, את לא תישארי יפה וצעירה לנצח. הגיע הזמן להתמסד". דאיה שלא הייתה רגילה לתרחיש כזה באמצע הארוחה ענתה בנימוס, "אני לא כל כך חשבתי על זה". והשמיטה את מבטה ארצה כדי לא ליצור קשר עין.
"אני לא רוצה שתתמסגי עם מישהו מהעיירה שלנו, כולם כאן פוצים שלא יודעים מה הם רוצים לעשות בחיים וחיים על גבם של הורים. אני לא רוצה את הבת היפה שלי עם מישהו כל כך עצלן". אמר אביה, דאיה חייכה חיוך מנומס וחזרה לאכול.
"אני שמעתי שמיסטיק פולס זאת עיירה נהדרת ומלאת בחורים שופעים וחרוצים. יש שם גם משפחת אצולה במעמד טוב עם שני בנים מקסימים. אולי נשדך את אחד מהם אליה". אמרה אימא.
דאיה שמעוד לא מצא חן בעיניה רעיון זה, המשיכה לאכול וקיוותה שישכחו מכל זה מחר.
●
יום למחרת, שיצאה דאיה מחדרה וירדה למטה ראתה את שני משרתים מעמיסים מיזוודות לתוך כרכה אדומה באיתור זהב.
רצה מהר לתוך חדר המשפחה ושאלה בלחץ, "לאן אנחנו נוסעים?" בתקווה שהם יענו לה לא מה שהיא חושבת.
●
בקול קר וברור מבלי ללהסתובב ענתה, "אנחנו שולחים אותך לשנה שלמה למיסטיק פולס, לביתם של משפחת סלבטור שדיברנו עליה בארוחת הערב אתמול. זוכרת? בסוף השנה הזאת את תבחרי את הבחור המתאים ביותר בשבילך מבין שתיהם". "כן אמא, אני זוכרת. אבל אני לא רוצה ללכת, אני רוצה לפגוש את את הבן אדם הנכון בזמן הנכון". ענתה דאיה בקול מתחנן. נאנחה אימא ויישרה את גבה יותר ממה שהיה לפני והתכופפה להרים את כוס התה שמזגה לעצמה, סובבה מעט את ראשה לכיוון דאיה, ודאיה הבינה את התשובה בעצמה, היא לא הולכת לצאת מזה.
●
YOU ARE READING
The Year before (Defan-the Vampire diaries) Hebrew
Fanfictionמבוסס על סדרת הטלוויזיה בנטפליקס יומני הערפד. האחים דיימון וסטפן סלבטור. מה קרה לפני שקתרין נכנסה לתמונה? איך הייתה האהבה האנושית האחרונה שלהם? מי היא הנערה המסתורית? ומה קורה בהמשך? הכל תגלו בספר The Year Before. קריאה מהנה. הסיפור נכתב על ידי: @tv...
