נק' מבט דיימון.
"ת-תפסיק..סבסט~" אמרתי אך הוא קטע אותי בנשיקה.
השתחררתי ממנו ואמרתי לו "סבסטיאן..ל-למה?" כשפניי אדומות ממבוכה,"כי אני אוהב אותך" קבע,בלי למצמץ.
ואני? הפכתי לאדום יותר ממה שהייתי,הוא כל כך בטוח בעצמו והוא אומר את זה בלי בושה..
_________________
סבסטיאן הוא ידיד רחוק שלי שחזר לעיר אחריי שנתיים שהיה רחוק ממני,פעם לא היינו ככה..הוא ליתר דיוק.
היינו ידידים טובים ולא חשבנו על מה יקרה אם נתנשק,אבל עכשיו..כשהוא חזר לעיר כמעט ולא זיהיתי אותו,הוא התפתח ונעשה גברי יותר,ואף חצוף וחסר גבולות,הוא חזר לפניי שבועיים ורק לפניי כמה ימים הוא התחיל לגעת בי בצורה מוזרה ולפלרטט איתי..ואני משתגע מהמצב,זה מביך כל כך.
"סבסטיאן אנחנו לא..ז~זה אסור" אמרתי עם גמגום קל "כלומר..אנחנו חברים ומה ההורים שלי יגידו על זה..?"
"אז נשמור על זה בסוד,זה יהיה הסוד המתוק שלנו.." אמר וליטף לי את הירך בחושניות,ולאט עלה למפשעתי.
_________________
*יום למחרת*
נק' מבט סבסטיאן.
הסתכלתי על דיימון שאכל ודיבר ללא הרף אל מייקל ופיונה על כל מיני דברים שלא ממש הקשבתי להם מרוב בהייה בו,הוא קלט שבהיתי בו והזיז מיד את עיניו ממני והפסיק לדבר הרבה כמו קודם והמשיך לאכול.
שלחתי את רגלי אל רגלו ועליתי איתן לקרסול וליטפתי אותו בעדינות,הוא הסתכל עליי עם עיניים פעורות טיפה וסומק על לחיו ולחש לי בשפתיו להפסיק,אך אני רציתי לראות מה יעשה אז המשכתי ללטף אותו עם רגלי.
__________________
נק' מבט דיימון.
הוא המשיך ללטף לי את הרגל ואני רק המשכתי להאדים ולנסות להישאר שקט.
"דיימון הכל טוב?" פיונה שאלה ואני הנהנתי מיד,מהר מדיי.
"קיי.." אמרה וצחקה מעט ומייקל הסיט מבטו אל סבסטיאן,"שיט..נראה שמייקל מתחיל להבין מה קורה פה.." חשבתי בחשש,איך אפשר שלא לשים לב לזה באמת..זה נמשך כך כבר שבוע שלם.
החלטתי לעשות צעד וגם אני ליטפתי את רגלו ברגלי ולאט עליתי למפשעתו ולחצתי עליה מעט עם רגלי.
סבסטיאן נראה מופתע וניסה להחניק קול,אך יצאה לו מן יבבה מוזרה כזאת,התחלתי לצחוק ולא יכלתי להחזיק יותר את בטני מרוב כאב,זה היה מצחיק כל כך..הוא היה נראה כמו כלבלב עם העיניים הפתוחות שלו והפרצוף המובך מהקול שיצא לו.
החברה כנראה לא שמעו אותו ולכן הסתכלו עליי במבט לא מביך כשהתחלתי לצחוק פתאום.
המשכתי לצחוק עד שנרגעתי מעט ומדיי פעם צחקקתי,פתאום הוא קם ועבר לשבת צמוד אליי,זה היה רגע שחששתי ממנו,הוא הניח את ידו הגדולה והחמימה על ירכי והחל מלטף אותה ועובר עליו שוב ושוב במהירות,פקחתי את עיניי כששם את ידו השניה על מפשעתי ולחץ חזק מספיק כדיי לשחרר ממני גניחה חלושה,הסתכלתי עליו מיד במבט מזהיר שיפסיק.
אך הוא רק צחקק בממזריות ולחש לאוזני "אתה לא תשכח את מה שיקרה אחר כך.."
נלחצתי ונשארתי לשבת ולאכול את האוכל מהקפיטריה.
__________________
סבסטיאן לקח אותי בסוף היום ברכב שלו וזרק אותי בעדינות לשם.
"סבסטיאן.." לחשתי והוא אמר "היית צריך לצפות שיקרה משהו אחרי שעשית את זה.."
הוא לקח אותנו לביתו והחזיק אותי על כתפו ועלה לחדר שלו,הוא זרק אותי על המיטה הגדולה ואני טיפסתי למעלה ונמנעתי מקשר מגע איתו,"היי..דיימון,אני לא אפגע בך" אמר ועדיין לא הרגיע אותי,הייתי לחוץ כל היום ממה שיעשה לי,כמובן שלא פחדתי שיכה אותי,פחדתי מהאגרסיביות שלו וממה שאמר לי לפניי.."אתה לא תשכח את מה שיקרה אחר כך.."
חיכיתי שסבסטיאן יעשה משהו כי עמדתי להשתגע מהשקט ששרר לאחר מכן,אך שברתי אותו באמירה "סבסטיאן..אתה עשית את זה כבר..נכון?"
סבסטיאן הסתכל עליי והנהן ושאל אותי גם כן.
הסטתי את פניי אשר האדימו ולא דיברתי,סבסטיאן רק אמר "אני מבין..", "אתה תעזוב אותי עכשיו?" אמרתי אך הוא הסתכל עליי וענה "לא..דיימון,אני שמח,שאני אהיה הראשון שלך"
הביטחון הזה שלו..מעצבן אותי,אך רק הבטתי בו בחיוך ונישקתי אותו ועד מהרה הפכה הנשיקה לאגרסיבית ותשוקתית,אהבתי לאן זה מוליך אך גם חששתי,בכל זאת..זו הפעם הראשונה שלי.
אך סבסטיאן הבטיח שיהיה עדין,אז אני סומך עליו.
