-2-

196 22 8
                                    

עמדתי בכניסה לסלון ודיברתי עם מישהו בשם רוי, יותר נכון הוא שאל אותי עם החיים שלי ואיך זה שלא ראו אותי עם דולי לפניי.. לא היה לי נעים לקטוע אותי באמצע וללכת לחפש את דולי אבל מצד שני לשחק אותה מתעניינת בשאלות שלו גם לא עבר כלכך אז החלטתי פשוט להתנצל בפניו וללכת לחפש את דולי. נכנסי למטבח ולמזלי דלי הייתה שם, מדברת עם אחד החברים שלה אני מניחה. ״סבתא״ חייכתי והפרעתי להם בשיחה , אולי האיש יבין שאני רוצה לדבר עם סבתא שלי ויעזוב את שנינו לבד לכמה דקות, האיש הבין וחייך אלי אחרי שאמר לדולי שיתפוס אותה מאוחר יותר והוא יצא מהמטבח.

״סבתא מי אלה?״

״חברים שלי, הספקת להכיר?״

״חברים שלך?״ החמצתי פנים כאילו מנסה להגיד לה שציפיתי לראות אנשים זקנים בתור חברים שלה אבל במקום זה אני רואה שרוב האנשים עוד לא עברו את גיל העמידה, חוץ מרוי שהיה נראה בגילה ועוד כמה אחדים.

״גברת צעירה! אני לא זקנה כמו שאת חושבת״

״חחח לא אמרתי כלום.. איפה.. את יודעת, ג׳ון וכל האלה״

״כל האלה הם המשפחה שלך״

״חשבתי שעברנו אתזה כבר״ הסתכלתי אל תוך עינייה בתקווה שהיא תבין שהגיע הזמן להפסיק עם זה. לדבר על אותו נושא כל פעם.

״דוליי!! בואי הנה״ שמעתי קול גברי צועק מהסלון לעברנו.

נכנסנו לסלון וכולם התחילו לשיר- או יותר נכון לזייף- שירי יום הולדת לדולי, משום מה זה לא היה השיר הרגיל שאני מכירה אז פשוט שתקתי ועמדתי בכניסה. דולי הלכה לשבת בספה ליד העוגה שאפו לכבודה .

״אין סיכוי שאת לא מכירה את השיר הזה, או שסתם את לא רוצה לשיר לסבתא שלך ״ הסתובבתי כדי לראות מי זה ואם האיש בכלל מדבר אליי, הוא היה גבוה ממני כמה סנטימטרים, לבש חולצה אפורה עם גינס שלור צמוד, היה אפשר לראות את כל הקעקועים שלו על הזרוע וכנראה הם המשיכו עד למתחת לחולצה, היה לו שיער פרוע ועיניים ירוקות יפות. בכל מקרה - לא הטעם שלי.

״אצלכם זה השיר הרגיל ששרים, לא אצלי״ חייכתי חצי חיוך מאולץ כשהבנתי שהוא באמת דיבר אליי. משום מה הוא מראה מוכר אבל לא זיהיתי מאיפה, אולי סתם ראיתי אותו באחד הביקורים שלי אצל דולי.

״למה, מה שרים אצלכם בישראל?״ בהתחלה לא הבנתי מאיפה הוא יודע את הפרט הזה ואז נזכרתי שדולי הציגה בפניי כולם יותר מדיי אינפורמציה עליי.

״על אותו עיקרון.. היום יום הולדת, מזל טוב״ איזה שיחה מטומטמת ולא מובילה לשום מקום.

הוא ציחקק ולא הבנתי למה אבל לא רציתי להעליב את הבן אדם אז חייכתי אליו בטיפה פחות צביעות.

״אני הארי״ אחרי כמה שניות הוא הציג את עצמו

״נינה״ הצגתי את עצמי עוד פעם והורדתי את מבטי אל הפלאפון שרטט לי ביד, על הצג היה המספר בית שלי, עניתי ויצאתי לבחוץ לדבר בשקט.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Oct 07, 2014 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

With you it's different-  harry styles fanficWhere stories live. Discover now