הבחור הכי יפה\5

171 20 3
                                    

באמבאם ויוגיאום חזרו לכיתתם דקות ספורות לפני שהמורה של השיעור השלישי נכנסה לכיתה. אבל במקום להתיישב במקומו הקבוע, באמבאם התיישב ליד ליסה.
"מה קורה?" היא שאלה אותו בת'אית (השפה שמדברים בתאילנד).
"אני חושב שהרגע נידחתי על ידי מישהו." באמבאם השיב.
"אתה יודע כמה לא הגיוני זה נשמע?" שאלה ליסה.
"אני יודע," השיב. "ככל שאני חושב על זה, זה נשמע פחות ופחות הגיוני, אבל זה קרה."
"מי זה?" שאלה ליסה, מביטה בפניו בעודו מרים את ראשו ומישיר אליה מבט.
"לא מישהו שאת מכירה." הוא אמר לבסוף.
ליסה הביטה בו רגע ארוך ואז משכה בכתפיה. "כשתהיה מוכן לשתף, אני כאן." היא אמרה.
באמבאם הנהן וחזר למקומו, מתעלם ככל האפשר מיוגיאום. למזלו המורה נכנסה כמה שניות אחר כך.

מארק היה הראשון מהחבורה לשים לב שעובר על באמבאם משהו, ובתור החבר הכי טוב שלו, האחריות נפלה על כתפיו לבדוק מה קורה איתו. הוא תפס את ידו ומשך אותו אחריו אל קצה הקפיטריה.
"מה אוכל אותך?" הוא שאל.
"השאלה היא מי לא." השיב.
"ברצינות?" שאל מארק. "זאת הדרך התמודדות שלך? לחפש סקס בשביל לשכוח הכל?"
באמבאם הניד בראשו לשלילה. "היונג," הוא אמר.
"מה? אני מקשיב."
"אני חושב שיש לי קראש על מישהו."
"קראש או קראש-קראש?" שאל מארק.
"קראש-קראש." ענה באמבאם.
"וואו, המישהו הזה חייב להיות ממש מיוחד אם יש לך קראש עליו. מי זה? אני מכיר אותו?"
באמבאם הרים את מבטו אל מארק, נועץ מבט הישר אל תוך עיניו השחורות, מבהיר למארק שהוא רציני לחלוטין. "יוגיאום." הוא אמר.
"אין מצב."
"תתפלא."
"הוא כל כך..."
"אדיש? שקט? לא מופרע?" הציע באמבאם.
"שונה משאר האנשים שיצאת איתם." אמר מארק.
"כן, הוא שונה," באמבאם משך בכתפיו. 
"אבל עדיין לא הבנתי איפה הבעיה, פשוט תציע לו לצאת. אף אחד לא סירב לך בעשור האחרון."
"כאן הבעיה, הוא היה הראשון."
"אין מצב."
"מסתבר שיש."
"איך? אני ראיתי איך הוא מסתכל עליך, זה ברור לחלוטין שאתה מוצא חן בעיניו."
"הוא בכל זאת אמר שהוא לא יצא איתי."
מארק העביר את ידו בשיערו והביט בבאמבאם. "באם," הוא אמר. באמבאם הביט בו בשאלה. 
"אתה הצעת לו לצאת והוא אמר לא או שפשוט פלירטטת איתו והוא סירב לשתף פעולה?" הוא שאל.
"אני... התנשקנו... והוא אמר שזה לא יקרה שוב." השיב באמבאם.
מארק הרביץ למצחו. "ברור, כי הוא חושב שאתה רוצה אותו רק לסטוץ."
"אתה חושב?"
"כן! איוש באם, הוא מכיר אותך רק יומיים, ועד עכשיו הוא ראה את הצד השרמוטי שלך. תראה לו שיש לך עוד צד, תוכיח לו שאתה לא רוצה אותו רק בשביל לילה אחד."
 "אני לא טוב בזה." אמר באמבאם.
"אתה טוב בהכל," אמר מארק. "תרגע."
"ומה אם הוא לא ירצה אותי גם אם אני אראה לו שאני לא רוצה אותו רק לסטוץ?"
"אז הוא לא שווה אותך ואתה תמצא מישהו הרבה יותר טוב ממנו."
באמבאם הסתכל על מארק מזווית העין. "ממתי אתה נותן לי עצות באהבה?"
"מאז שהתחלת להכחיש שיש לך רגשות אנושיים." השיב מארק בחיוך. "עכשיו בוא נחזור לשולחן לפני שג'קסון יתחיל לקנא."
"איפה הייתם?" שאל ג'קסון כאשר הם התיישבו ליד השולחן, באמבאם התיישב ליד יוגיאום והניח את ידו על כתפו. יוגיאום גלגל את עיניו.
"הייתה לנו שיחה קצרה." אמר באמבאם.
"על מה?" שאל ג'קסון.
באמבאם חייך חיוך מרושע, "מארק בדיוק סיפר לי שהוא מת לצאת איתי."
"חה." ג'קסון ומארק השיבו יחד. מארק חייך ונישק את ג'קסון על לחיו.
"תתחתנו כבר." אמר ג'יניונג.
"תחתן אותנו." השיב מארק.
"בשמחה," ג'יניונג קם ממקומו והלך אל השולחן של ליסה וחברותיה. יוגיאום צפה בארבעת הבנות קמות ממקומן ועוזבות את הקפיטריה. לאחר כמה דקות הן החלו לחזור. ליסה הייתה הראשונה, בידיה היא החזיקה גליל ענק של בד לבן. אחריה חזרה רוזה, היא החזיקה סלסלת פרחים ענקית. תלמידים משולחנות אחרים הבחינו בהן והחלו לדבר בקול, מנסים לנחש מה קורה.
"אתם לא רציניים, נכון?" שאל יוגיאום את ג'קסון ומארק.
"למה לא? זה יהיה כיף." השיב ג'קסון.
"המורים לא יהרגו אתכם?"
"זה קורה בבית הספר שלנו מידי פעם," אמר ג'ייבי. "ולאף אחד לא אכפת לשבור קצת את השגרה."
ג'ני וג'יסו חזרו, ג'ני החזיקה רמקול גדול ומיקרופונים, וג'יסו החזיקה שני גלילים של קונפטי. ליסה ביקשה מכולם לקום מהשולחנות ויחד עם ג'יניונג הם פינו את כל השולחנות מהרחבה. החבורה קמו גם הם ממקומם. רוזה לקחה שני שולחנות והצמידה אותם אחד לשני, ממקמת אותם באמצע הקפיטריה ומעמידה את מארק וג'קסון עליהם. ליסה וג'יניונג פרשו את הבד מהכניסה לחדר האוכל עד השולחנות עליהם עמדו מארק וג'קסון. ג'ייבי עזר לג'ני לחבר את המיקרופונים לרמקול.
"הי," ג'יסו ניגשה אל יוגיאום. "תוכל לעזור לי עם כמה דברים?"
יוגיאום הנהן. היא הובילה אותו אל סלסלת הפרחים שרוזה הביאה מוקדם יותר. "תעזור לי לפזר את הפרחים על כל האולם." היא ביקשה. יוגיאום הנהן שוב והרים מהרצפה את הסלסלה, מתחיל לפזר פרחים, ג'יסו יחד איתו.
"ליסה אמרה לי שיש משהו בינך לבאמבאם, זה נכון?" שאלה ג'יסו.
יוגיאום הניד בראשו לשלילה. "אני לא בקטע של סטוצים."
"ליסה אמרה שזה דווקא לא נראה לה כמו סטוץ."
"אין מצב, באמבאם לא בקטע שלי."
ג'יסו משכה בכתפיה. "בתור אחת שמסתכלת מהצד, זה דווקא נראה שכן."
יוגיאום משך בכתפיו ולא השיב. כאשר הם סיימו לפזר את הפרחים, ג'יסו הובילה אותו אל צד אחד של השולחן שעליו עמדו מארק וג'קסון. "כשג'יניונג יגיד להם להתנשק, תפעיל את הקונפטי." היא אמרה. יוגיאום הנהן. ג'יסו השאירה אותו לבד, הולכת אל הצד השני של השולחן, מחזיקה גם היא בקונפטי.
"יו." יוגיאום הרים את מבטו והביט בג'קסון שעמד מעליו וחייך.
"הי," אמר יוגיאום. "איך האוויר שם למעלה?"
"צלול. אתה קולט שאני הולך להתחתן עכשיו בחדר אוכל של תיכון?"
"לא, זאת כמות חדשה של טמטום שאני לא מצליח להפנים."
ג'קסון חייך והניח את ידו על כתפו. "אתה תתרגל, יש לנו בית ספר מיוחד. ומי יודע, אולי אתה תהיה הבא."
יוגיאום חייך. "אני לא חושב."

The Prettiest GuyWhere stories live. Discover now