first love || VKOOK ✓

2#

רשמתי ממש הרבה אז אני אחתוך את מה שרשמתי ל2 פרקים 😂😂, פרק 2 יהיה קצת פחות מענין מפרק 3 אבל חשוב לקרא אותו.

שימו לב! זה חשוב! אם אתם רואים את הכתב הופך לכזה : היי, זה אומר שזה סיפור, שמספרים או חלום או פלאשבק.
מקווה שתהנו 🤗

נקודת מבט כללית

וי וג'אנגקוק התחילו לדבר אחד עם השני,
"אז אמרתי לו שהכרוב כבוש!" צעק קוקי בצחוק ווי התחיל לצחוק איתו ביחד.
"קים טאהיונג וג'ון ג'אנגקוק! תיהיו בשקט!" צעק המורה שלהם.
טאה וג'אנגקוק צחקו בלחש, ניסו שלא להקרע מצחוק.

צלצול לארוחת בוקר*

בקפיטריהמכל החבורה התיישבה לאכול בשולחן נפרד משלהם.
ג'ימין והובי התחילו לדבר בינהם.

נקודת מבט ג'ימין
ישבתי ליד הוסוק, נוא נראה חמוד.
"אז מאיפה אתה?" שאלתי אותו
-"מבוסון, גם קוקי שוגה והאנה מבוסון." ענה לי.
-"וואי בוסון? זאת עיר די גדו--" עצרתי את המשפט שלי, ראיתי את הוסוק לוקח לי את מיץ התפוזים שלי מבלי לשאול!
"מה נראה לך שאתה לוקח לי את מיץ התפוזים בלי רשות?!" שאלתי אותו בחוצפתו.
"-זה בסדר תירגע יש עוד בקפיטריה" ענה לי בצורה מעצבנת.
-"אם יש עוד בקפיטריה, למה אתה לא לוקח בעצמך??!" שאלתי אותו אבל הוא התעלם מהשאלה שלי והתחיל לשתות מהמיץ.
הפלתי לו את הבקבוק מהידיים.. זה היה כזה מצחיק!! הוא התחיל לרוץ אחרי כמו רוצח , ממש פחדתי מהריצה הזאת!

נקודת מבט כללית

לבסוף הוסוק תפס את ג'ימין וקפץ עליו והתחיל לדגדג אותו, ג'ימין התחיל לבכות מצחוק ודגדוגים וביקש רחמים.
הוסוק ריחם עליו ושחרר אותו.
"אתה תקבל נקמה!!" אמר ג'ימין בהתנשפות.
הוסוק צחק והרים את ג'ימין.
הם חזרו לשולחן והתיישבו אחד ליד השני.

***************
בדיוק כשהוסוק וג'ימין התיישבו, צ'אנג-הו החליט לבוא עוד פעם ולבריין את טאה.
"היי פגר, מוכן למנה שניה?" אמר צ'אנג-הו בצחוק מתנשא.
טאה השפיל את מבטו וג'אנגקוק לא הבין למה טאה לא מגן על עצמו.
צ'אנג-הו שפך על טאה את הפסטה שהייתה ברוטב עגבניות, הוא התלכלך ממש, לא היו לו הרבה בגדים בביתו.
הילדים בקפיטריה התחילו לצחוק עליו.
וי התחיל להזיל דימעה והתכוון לרוץ שוב פעם לשירותים.
אבל אז ג'אנגקוק נעמד מיד וצעק על צ'אנג-הו, "מה אתה עושה!?"
-"זה מה שמגיע ללוזר כמוהו! מתי תבין?"
הוא ענה בגסות.
ג'אנגקוק נתן לביריון אגרוף בפרצוף, "בחיים שלך אל תזלזל בחבר שלי !" החבטה של ג'אנגקוק היתה ככ חזקה שצ'אנג-הו העצום פשוט נפל לריצפה!
וי הסמיק קצת ,אבל אז התאפס על עצמו והמשיך לראות את מה שקורה.
"אתה תשלם על זה!" הביריון אמר.
יונגי נדחף "אתה רוצה למות בכח? אתה לא מכיר אותנו או את מה שאנחנו מסוגלים לעשות, אז פשוט תעוף מפה כבר !"
כולם היו בשוק, לקח הביריון כמה שניות כדי להתאפס על עצמו, אבל אז הוא פשוט הלך, והסתכל על טאה במבט מאיים תוך כדי הליכה לשירותים.
"למה הוא מציק לך ככה?" שאל קוקי את טאה בבלבול,
-"הוא סתם בריון, אוהב להציק לאנשים ה ח-חלשים ממנו...."
עיניו נצצו ובקושי הצליח לסיים את המשפט שלו עקב הגוש המעצבן שהיה לו בגרון.
"אין לך אח גדול שיגן עלייך או משהו? האנה שאלה.
וי השתתק.
ג'ימין עמד להגיד את הסיפור במקומו, ואז טאה התחיל לספר.

נקודת מבט טאהיונג

"כשהייתי... בן 5... ההורים ש-שלי ואני נסענו למלון בחופשה.
הכל היה מעולה, האוכל שם הבריכה , השירות! אפילו המנקים שם היו נחמדים!
הלכתי לשירותים.....
ושמעתי את אמא שלי צורחת,
אחכ שמעתי יריי...-ה ובנאדם בורח.
פחדתי,
יצאתי מהשירותים וראיתי את ההורים שלי---☆"
לא יכולתי יותר, עצרתי לפני שבכיתי.
ניסיתי לשנות כיוון
"למה אתם עברתם לפה? שמעתי שבוסון זה אחלה מקום"
-"היה לי שם חבר שהוא... החליט לסיים לעצמו את החיים..." אמר הוסוק בעצב מר.
הייתי בשוק.
לא האמנתי שדבר כזה אמיתי. לא רציתי להאמין.
שוגה והאנה התפרצו באמצע השקט.
"רצינו להכיר חברים חדשים, כי הרבה מהבצפר הקודם התרחקו ממנו ואפילו המורים שמו אותנו בבידוד, הם פחדו מאיתנו.
"מה זאת אומרת פחדו?" שאלתי בסקרנות
"עשינו שם הרבה שטויות, וזה לא היה טוב" ענתה האנה.
-"אז באנו לפה!" אמר שוגה בחיוך מועט.
טוב מה זה אנחנו יושבים שבעה?, בואו נכייף קצת! אמר ג'ימין.
הם שיחקו ודיברו על עצמם.

נקודת מבט ג'אנגקוק

"אז טאה... תגיד... לא ענית לי עדיין על השאלה"
הוא הסתכל עליי בבלבול.
"למה אתה לא מגן על עצמך?" שאלתי אותו
"אני לא יודע..." ענה לי "אני ככ מנסה! אבל כל פעם אני נקפא, אני חסר ביטחון..."

ראיתי שטאה לא יכל לספוג יותר את הבכי שלו אז הוא התפרץ בבכי מר.
היה לי כזה עצוב לראות ממשהו שכל כך מנסה להחזיק את עצמו, רצתי אליו וחיבקתי אותו ואמרתי "הכל בסדר".
הוא הסתכל עליי במבט משונה וחייך, "תודה", הוא אמר לי. התחלתי לחבב את וי בצורה שונה משל האחרים.

נקודת מבט טאהיונג

הוא חיבק אותי והרגשתי כל כך בטוח פתאום, הינו קרובים אחד לשני, אבל לא הרגשתי מוזר, למעשה, הרגשתי ממש טוב!
"בסדר!," הוא אמר לי בביטחון, "אתה בא אחיי היום אחרי הלימודיםואני יעזור לך עם הביטחון העצמי הזה, אני יודע שאתה האיש עם הכי הרבה ביטחון עצמי שאני מכיר, רק צריך לעזור לך בזה".
הסמקתי, כבר בפעם השלישית בערך היום. אני לא יודע מה עובר עליי...

אני מקווה שאני לא היחידה שחושבת שכשיונגי מחייך זה הדבר הכי יפה שראיתם בחייכםם!!

אני יודעת שזה היה פרק קצת משעמםם אבל חכוו
יש בפרק הבא משהו ממש מותח!!