Sister Of - אחות של

פרק 10

הוא לא אהב את הרעש כל כך, הוא אהב את השקט, בדיוק כמו אביו.

ביתו היה שונה מהרגיל, הוא לא היה שקט הפעם ,כמו רוב הפעמים, הפעם היה רועש ,יותר מידי רועש.
מוזיקת מסיבות נשמעה מביתו ,דבר שהפתיע אותו מאוד, והטרידה אותו תוך כדי.
הוא נכנס בשער הבית, וראה את מה שאיחל בליבו שלא יראה, הם עשו מסיבה.

החברים המפגרים שלו עשו מסיבה, ולא הייתה לו בעיה עם מסיבות, הוא היה חיית מסיבות מטורפת ,הבעיה הייתה שהמסיבה הזאת היא בבית שלו, מה שיכול לגרום לרצח כל הנוכחים.

אביאור ראה את ליאם בין כל האנשים ,עיניו נעשו אדום וזעמו יצא מאוזניו, הוא הלך ברגלים יציבות ומבט קר ורציני אל עבר ליאם.

ליאם שיכור, הוא לא ידע מה זה ימין ומה זה שמאל, הוא רק ידע שהוא הולך לצאת מהמסיבה הזאת בערב עם הבחורה שעומדת לידו.
הוא הרגיש יד גדולה וחזקה מושכת אותו אל צד הבית, הצד השקט יותר של הבית לזמן זה.

זה היה אביאור ,מסתכל במבטו הרצחני אל עבר ליאם ״מה לעזאזל חשבת שאת עושה?!״ הוא צרח את דבריו בין שפתיו ״זה לא היה רעיון שלי, אני לא יכול לקחת את כל הקרדיט זה היה רעיון של ג׳ונתן״ קולו היה לא יציב במיוחד, הוא היה נראה כאילו כל שנייה הוא הולך ליפול אל תוך הברכה שהייתה נמצאת בחצרו של אביאור.

אביאור היה מופתע, ג׳ונתן אף פעם לא היה עושה דברים כאלה ובכללי לא היה חיית מסיבות כזאת גדולה, מה שגרם לו לחשוד יותר ממה שכבר היה.

״ממתי ג׳ונתן אוהב לעשות דברים כאלה?״ עיניו של אביאור היו בתוך עיניו של ליאם, מה שגרם לליאם להפוך לרציני .

״גם אני הייתי מופתע ,אני חושב שמשהו עובר עליו, הוא היה ממש מבואס היום כאילו איזה אישה גנבה לו את הבגדים באמצע הבית בושת״ הוא תיאר את המצב רוח של ג׳ונתן בגסות שמתאימה לו.

אביאור הנהן לדבריו של ליאם ועזב אותו שם, הוא התקדם אל עבר מקור הרעש, הוא הלך בין האנשים, מחפש בעיניו את ג׳ונתן שעכשיו בעיניו היה די מוזר. יחסית את הרגיל שלו.

הוא הגיע אל הרמקולים הענקים שהיו לו בשטח הבית, הסתכל אל עבר הטלפון המחובר, הטלפון של ג׳ונתן, הוא ניתק אותו ורק קולות האנשים המבואסים נשמעו בסביבת המקום.

״המסיבה נגמרה עכשיו תעופו לי מהבית״ אביאור צעק, קולו היה יכול להרוג בן אדם אילו היה רוצה.
האנשים רצו מהמקום ללא כל שאלה נוספת ,לאחר כמה שניות ספורות הבית שוב היה שקט וריק, רק אביאור ,ליאם וג׳ונתן נשארו על מדרגות הבית, צופים בבלגן שג׳ונתן גרם.

״מה עשית ג׳ונתן, הוא הולך להרוג אותך״ ליאם לחש אל ג׳ונתן בלי שאביאור ישמע, בשביל שלא יהרוג גם אותו.

״אני יכול לדעת מה עובר עליך בדיוק? אתה יודע מה היה יכול לראות אילו אבא שלי היה רואה את זה ולא אני? אתם כבר ממזמן הייתם מתים ולא רק אתם אלא גם האנשים שהיו פה, מה אתם תינוקות? תהיו רצינים, מי עושה מסיבה בבית של משפחת עולם תחתון?! ועוד שראש הבית הוא ראש העולם התחתון! אתם לא נורמלים?!״ אביאור הרגיש שהוא יוצא משפיעות.

הוא רק רצה לחנוק ולהרוג את שני חבריו הטובים, על הסכנה שהם יכלו לגרום לה.

״מה עובר עליך ג׳ונתן״ לליאם היה הרבה יותר חשוב לדעת מה עם חברו מאשר לדברים שהיה לאביאור לומר.
״אחי אני לא יודע, איבדתי את החשק להיות אני ,איבדתי את החשק לחייך איבדתי את החשק לחיות״ כשקולו של ג׳ונתן הגיע אל אוזניו של אביאור הוא הבין עד כמה חברו שבור, עד כמה המצב גרוע וכמה הוא צריך אותו יותר מתמיד.

אביאור חזר לשבת מהעמידה מול חבריו, הוא ישב בין שניהם מסתכל על ג׳ונתן בעניים כשליאם מאחוריו, הוא נראה כמישהו אחר , מישהו שהוא כל כך הפוך מג׳ונתן.

״אביאור, זה כבר לא זה, ההורים שלי כבר הורגים אותי, הם רוצים נכד! פאקינג נכד! הם שונאים את העובדה שאין לי אפילו מישהי קבועה, זה הורג אותי ,הייתה צריך לראות את הפנים שלי אמא שלי כשהיא אמרה את זה, זאת הייתה כל כך בושה״ את החלק האחרון של המשפט הוא לחש יותר לעצמו, צחוקם של אביאור וליאם נשמע.

״אתה רציני?! נכד ? אתה רק בן עשרים ושלוש, יש לך עוד חיים שלמים״ הוא צחק צחוק כל כך עמוק שהוא לא הצליח להוציא את המשפט מפיו.
ג׳ונתן היה הקטן בחבורה הקטנה הזאת שלהם, הוא היה נחשב למתלמד לפי שפתו של ליאם ,אך הם התייחסו אליו כאילו היה בגילם ,בין עשרים וחמש.
״מה ילד עכשיו? אתה בעצמך ילד ,תירגע בטח הם אמרו את זה בשביל שתדע מראש שהם לא הולכים להיות מההורים האלה שרואים כל שנייה אותך עם מישהי אחרת, אני מבין אותם, אבל אל תהיה לנו עוד פעם כזה״ החיוך נשאר על שפתיו של אביאור בזמן שליאם לא מצליח לשלוט על צחוקו.