קטארי חסר החרב - 16

44 1 0
                                    

סיכה של נחושת חושבת

מטבע של ברזל אוהב

תליון של כסף חופשי

טבעות של זהב כבול

וצמיד של פלטינה אמתית

מתחת לשמש שחורה כירח

עם חרב מבריקה כזכוכית

שלושה אנשים, זאבה ודרקון

יעמדו מול זעם כביר

וכי מי הוא האחד

אשר יצא בגפו

גם אם ללא שמו

גם אם ללא חרבו

ושחר מפציע מבשר רעות

כי כנפיים שחורות כלבנות

ונוצה בודדה נחה על צלקת

שלא ניתן לרפא

ואש של זעם מלבת מחשבה

על האחת שלא נהרגה

וכי לא בידי האפור

תבוא ישועה

חפש את שמך,

הו אחד חסר שם

חפש נערתך

כי מחכה היא לך

צמיד שאבד זה מכבר

טבעות שלרעה שומשו

תליון חסר הגנה

מטבע שאיבד בעליו

וסיכה שחשכה דעתה

ומהו הוא זה, שעון של אבן

ועצם ודם ואבק

וכתר נח על גולגולת

ראשו של מלך עבר

האישה ששרה את השיר הייתה אותה אחת שראיתי בחלום שלי, מוצאה המעורב ניחן בעורה, בשערה ובעיניה.

הקול שלה היה כל כך טהור, כל כך צלול ויפה. הוא נשמע כל כך מוכר ובכל זאת לא יכולתי להיזכר איפה שמעתי אותו כבר.

"מה הוא שמך?" שאלתי אותה נואשות.

היא רק חייכה אלי בתגובה, חושפת שיניים לבנות כמו שלג חדש אחרי סערה.

אור השמש כבר לא השתקף מקשקשיו של אאודרו, להב הזכוכית של אאור סאריי כבר לא נצנץ באור יקרות. השמש כוסתה כולה, הירח מסתיר אותה.

הרגשתי דמעה זולגת מעיני, אבל לא על איגריד בכיתי.

ההההההרררררררררווווווג אוווותתתתתווווו

הבכי של עבר היה בלתי נסבל. ועתיד לא עזר עם הבלבול שלו.

לא יכול להיות, היא מתה? לא יכול להיות....

קטארי חסר החרבWhere stories live. Discover now