קטארי חסר החרב - 13

30 1 1
                                    


הדובקרן שאג בקולו האדיר והרעיד את ענפי העצים. לא הייתה לי ברירה, הירח היה לא יותר מסהר דק בשמים ובכל זאת זימנתי את טיאגריד לידי בצורת החרב הטהורה שלה וזינקתי על הדובקרן.

ראיתי את קבוצת האנשים מתכווצת בפחד מאחורי, הם היו בעיקר ילדים ונשים, לכאן התפננו כשהדוב קרן התקרב כדי שהגברים יוכלו להתמודד מולו, היה יותר מדוב קרן אחד כנראה.

אני התפניתי עם הנשים והילדים משום שהתחפושת שלי של רופא לא אמורה לדעת להילחם, אבל עכשיו לא הייתה לי ברירה, אני לא אתן לו לפגוע בהם.

טיאגירד עברה בצורה חלקה דרך צווארו של הדובקרן, מנתקת את ראשו מגופו באופן קבוע ובלתי ניתן לתיקון. העלמתי את טיאגירד במהירות והלכתי לכיוון קולות הלחימה האחרים, אם כבר חשפתי את עצמי אין טעם לתת להם להילחם שם לבד.

כשהגעתי ראיתי עשרה גברים עומדים מסביב לדובקרן הלבן, כולם אוחזים בנשקים שנעו בין חרבות וגרזנים וחניתות מאולתרות.

הם לא יכלו להתקרב אליו מכיוון שהוא הניף את כפותיו הענקיות לכל כיוון. זימנתי את טיאיגריד לידי בצורת החנית והטלתי אותה במהירות לכיוון הדובקרן. היא ננעצה בכתפו.

בעוד הגלימה האדומה שלי מתנפנפת מאחורי ואור הירח הצר זורח עלי, העלמתי את טיאיגריד וזימנתי אותה חזרה לידי בצורת החרב הטהורה שלה.

כל הגברים הביטו בי בזמן שהתקרבתי אל הדוב קרן המדמם והכועס. הדם האדום נראה בצורה ברורה על הפרווה הלבנה שלו היכן שניקבתי אותו עם טיאיגריד בצורת החנית שלה.

בתנועה יחידה וברורה יצרתי חתך אלכסוני עם טיאיגריד שהפריד את הדובקרן לשני חלקים, שניהם מתים.

העלמתי את טיאיגריד והלכתי לכיוון המדורה הגדולה שהקמנו באותו ערב לפני שהדוביקרן הופיעו, הרמתי את נאד היין של וויק שמצאתי על הרצפה ושתיתי ממנו. אחר כך פשוט הלכתי לכיוון התיק שלי, פרסתי את השמיכות שלי והלכתי לישון.

זה היה הלילה השני והאחרון שלנו במעבר ההרים, הלילה הראשון היה די שקט וחסר מעללים אבל עכשיו... משום מקום דובי הקרן האלה הופיע.

זה היה הדבר הנכון לעשות?

אני לא יכולתי לתת להם למות רק כדי להסתיר את העובדה שאני לא רופא...

מה זה משנה בכלל שהם ידעו שאני לא רופא?

אני לא רוצה מפגרים שירדפו אחרי קוטל דרקונים כדי להוכיח את הכוח שלהם או כדי שאני אלמד אותם...

זה אף פעם לא קרה לקטג'ק...

כי הוא היה זהיר!

עוד שבוע ואני אפגוש את איגריד עוד פעם. עוד שבוע. אני אמשיך עם המשלחת עד לפול'ל שם אני ווגנר נפנה צפונה לרוקינס, זו לא הליכה ארוכה מידי, שלושה ימים מפול'ל לרוקינס ומפה בערך חמישה ימים לפול'ל.

קטארי חסר החרבDove le storie prendono vita. Scoprilo ora