השעה הייתי שמונה ובדיוק עמדתי מחוץ לבית של אניה. איזו דייקנית אני אה? דפקתי בדלת ואפילו שנייה לא עברה והדלת נפתחה. "את רוצה להגיד לי שחיכית לי ליד הדלת?" שאלתי ודפקתי לה מבט מוטרד.
"...אולי..." הוא אמרה וחייכה חיוך תמים.
הנדתי בראשי. "תהיי בריאה." אמרתי ונכנסתי לבית שלה.
"הכנתי לנו מלא בגדים על המיטה והסתכלתי עליהם ואני לא מצליחה לבחור מה הכי יפה ומה יראה עלי הכי-" היא חפרה ואני במהירות קטעתי אותי.
"אניה!" צעקתי.
"סליחה." היא חייכה אליי.
"הכל טוב. אל תדאגי, נלך ונבחר את הבגד המושלם." אמרתי לה למרות שלא כל כך התלהבתי מהמסיבה הזאת אבל אני הולכת לשם בשבילה ובשביל זאק.
עלינו במדרגות ועשינו את דרכינו לחדר שלה. כשנכנסתי לחדר שלה... בואו נגיד את זה ככה שקיבלתי חום. כל החדר היה מבולגן בבגדים. הסתכלתי עליה והיא הביאה לי חיוך עצוב.
"טוב בואי נתחיל לחפש." אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה. טוווב, זה הולך להיות קשה.
התחלתי להסתכל על הבגדים שלה... אלוהים כמה בגדים יכול להיות לבן אדם אחד?
"אז... לא סיפרת לי איך היה בחול!" התחלתי בזמן שחיפשתי לנו בגדים.
"ואי, לוסי, היה מושלם! מלא בנים חתיכים, האוכל היה מושלם, הכל היה מושלם, וגם הכרתי מישהו... רק חבל שהוא גר בצד השני של העולם." היא סיימה עם מבט מאוכזב.
"מה? למה לא אמרת עד עכשיו?" הסתכלתי עליה בעיניים פעורות.
"כי זה כבר לא משנה... אנחנו לא נתראה יותר." היא אמרה והסתכלה על כל מקום רק לא עליי.
נאנחתי אבל הבאתי לה חיוך מעודד. "כן זה מבאס. אבל את תכירי עוד בנים, נלך למסיבה היום ותראי שיש עוד בנים חמודים." אמרתי והצעתי לה חיוך.
"מדברת זאת שאף פעם לא היה לה חבר!" היא הקניטה ואני רק גלגלתי עיניים.
לאחר שעתיים ארוכות מאוד שחיפשנו בגדים, מצאנו את הבגד המושלם, היינו מאופרות ומאורגנות. אני לבשתי שמלה צמודה ושחורה שמגיעה מעל הברכיים ואניה לבשה את אותה השמלה רק בצבע בורדו. אניה איפרה את שתינו באיפור עדין ולא נתנה לי להסתכל על עצמי במראה. ממה שאני יודעת, אני יכולה להיראות כמו ליצן. היא פשוט מלמלה תסמכי עלי. לסמוך עליה? היא הביאה לשתינו עקבים.
"את רוצה שנמות עם הנעליים האלו?" הסתכלתי עליה במבט מפוחד.
"את רוצה להרשים את זאק או לא?" היא הסתכלה עליי בחוסר סבלנות ואני רק גלגלתי עיניים ונאנחתי. "טוב...אפשר לצאת."
לקחנו מונית מהבית של אניה כי היא לא רצתה לנהוג, היא רצתה לשתות ואני... עוד אין לי רישיון. אל תצחקו עליי אבל זה קשה לנהוג! לאחר רבע שעה הגענו למקום המושכר ששם התקיימה המסיבה. יצאנו מהאוטו ואם אפשר להוסיף, כמעט נפלתי מהעקבים הארורות האלו.
YOU ARE READING
The Bad Boy And The No One
Romance"זה לא משנה, אנחנו לא ניפגש יותר." -זה מה שהוא המשיך לשכנע את עצמו. היא הילדה השקטה שאף אחד לא מכיר, הוא הילד שכולם מכירים מהסיבות הלא נכונות, היא תמימה ואין לה נסיון עם בנים, הוא ממש לא תמים אבל יש לו יותר מידי נסיון עם בנות, היא ילדה סקרנית, חטטני...
