°תודה° צ'אנגליקס [✔]

12

מאוחר יותר באותו יום יצאו פליקס וצ'אנגבין. צ'אנגבין הוביל את הדרך, בזמן שפליקס היה מבולבל מעט באשר למקום אליו הם הולכים. לאט לאט הם התקרבו לגבעה קטנה כשחרציות ושן הארי נמתחו על פניה. כשעלו על הגבעה לאט היה אפשר להתחיל לראות את השמים. זרם מים זרם מתחת לגבעה, ומים בצבע כסף התנפצו על הסלעים בזמן שזרמו קדימה. צ'אנגבין פסע במעלה הגבעה בזהירות כשפליקס ממש מאחוריו מתפעל מהיופי שסביבו. "בוא פליקס" , לחש צ'אנגבין ברכות, כך שלחיו של פליקס נהיו ורדרדות מסומק. כשהמבוגר יותר התקרב יותר לחייו של פליקס נהיו בגוון בהיר יותר של ורוד. צ'אנגבין אחז בידו של הצעיר והחזיק אותה בחוזקה. שניהם שכבו על הדשא, מביטים אל הכוכבים בשמי הלילה. "זה כל כך יפה היונג!" פליקס כמעט צעק, ועיניו נצצו שמחה וסקרנות, "למה לקחת אותי לכאן?" הוא שאל והרכין את ראשו הצדה. אוזניו של צ'אנגבין האדימו במבוכה והוא שיחק באצבעותיו. הוא לא היה צריך להיות הביישן מבנינו? צ'אנגבין שאל את עצמו לפני שהרים את מבטו אל עיניו של פליקס. הנמשים שלו הופיעו כמו הכוכבים בשמיים.

"תהיה החבר שלי פליקס?"