העוזרת

פרק י

"מה...? על מה אתה מדבר?" שמעתי את הבלבול בקולה הרועד.

"מה, את פאקינג לא זוכרת מה אמרת לי בבית הספר שהצעתי לך לצאת איתי...?" הוא שאל אותה בלעג. "את אמרת לי שאת בחיים לא תצאי עם פלייבוי אלים, כי זה מה שחשבת שהייתי בזמנו, לא... באמת, נינה... הפאקינג בייבי-דאדי שלך הוא מלך הפלייבוים האלמים של כל הארץ המחורבנת הזאת... פאק!" הוא טרטר בראשו. "מוטי פאקינג צדק, את כאילו הפכת לזונה מזויינת, אה..."

מבלי לשלוט בעצמי, התקדמתי ותפסתי סביב גרונו, מצמיד אותו לרצפת הבמה אחורה. הוא נשכב עם מחצית מכתפיו אחורה, מנסה להתנתק מאחיזתי העצומה עליו. יכולתי לשמוע את קולו הנוזף של השופט מעלינו על הבמה, כאשר המשכתי לאחוז בגרונו וללחוץ בחוזקה, אבל זה כבר לא עניין אותי בכלל.

"איתן!" שמעתי אותה, כאשר הרגשתי את מגע ידיה העדינית על כתפי. "תפסיק... הוא לא שווה את זה, אוקי..." היא ניסתה למשוך אותי, כאשר ראיתי את החיוך המטופש של המניאק, מתפשט לאורך פניו מבעד לחנק שלו. "איתן, תשחרר אותו... הוא לא..." קולה נשבר לאוזניי ואני שחררתי את הכלב הזה.

בן-זונה מזדיין...

"אתה טועה, נפתלי..." שמעתי את קולה הרועד עונה לו, כאשר הוא נפל על הרצפה למשמע קריאות הבוז סביבנו, מתייפח בין נשימות עמוקות וכבדות. "כי איתן, הוא לא ה-"

"אם אתה תתקרב שוב למשפחה שלי או תפגע באישה או בילד שלי, אני אשבור לך את שתיי הרגליים... הבנת אותי?" מבלי לחכות אפילו לתשובה ממנו, הסתובבתי פוגש במבטה ההמום של נינה ומושך אותה משם, כמה שיותר רחוק מהאידיוט הזה.

"רגע, איתן... חכה שנייה... רגע..."

היא ניסתה לעצור אותי כל הדרך למלתחה ואני רק המשכתי ללכת, גורר אותה אל קיר הללוקרים אחריי בכל כוחי ומתעלם מדבריה. פאק, כל הגוף שלי רטט בזעם ורציתי להרוג את המניאק הזה שהעז לדבר ככה על האישה שלי. פאק, רציתי לשבור לו את השיניים ואת כל הגוף לשברים קטנים, פאקינג בן-זונה.

"איתן!" היא קראה כמעט בזעקה וכן עצרתי במקומי.

עמדתי כך עם גבי אליה, עדיין אוחז בידה, בתוך המלתחה הריקה סביבנו. ראשי מושפל וניסיתי לנשום לעומק ולהרגיע את הזעם שעלה בי.

"למה שיקרת לו עליי?" היא שאלה אותי.

"מי זה מוטי?" החזרתי לה בזעם.

"אחד האחים שלי... למה שיקרת לו, איתן?" היא חזרה ושאלה אותי.

"את אהבת אותו?" החזרתי לה, מתעלם משאלתה.

"לא!" היא כמעט וזעקה את תשובתה במשהו שנשמע לי כמו גועל, לפני שהיא נאנחה לעצמה בחוסר שליטה. "אני..." היא השתתקה, "הייתי בת 16 כשהוא היה בן 18 והציע לי לצאת איתו ואני לא חשבתי שאהבתי בנים בזמנו... כאילו, נמשכתי לבנים, אבל בנות עניינו אותי יותר, כאילו, זאת הייתה תקופה מבלבלת כזאת בשבילי והוא עיצבן אותי מאוד, אז אמרתי לו את מה שחשבתי עליו, כאילו, כי זה באמת מה שהוא היה... הוא שכב עם כל הבנות, בכל בית הספר והוא היה פאקינג אלים והרביץ לכולם-"