צעדתי לאורך שביל הגישה לביתי...
הרחוב היה חשוך, וקפוא מקור...
הידקתי את מעילי כדי למנוע מהרוח הקרה שנשבה להצליף בי...
אבל זה לא עזר..
צעדתי מהר יותר.....
פתאום שמעתי צעדים מאחורי...
הסתובבתי....
לא היה שם אף אחד....
הלב שלי פעם בחוזקה, החלטתי להגביר את קצב ההליכה שלי....
ראיתי את הבית שלי......
ומיד ראיתי דמות מזוית העין שלי....
הסתובבתי......
והפעם קפואה מפחד....
שוב, כלום......
רצתי לבית. פתחתי את הדלת בזהירות כדי לא להשמיע רעש ולהעיר את הוריי
השעה היתה 2:30 בלילה:
הלכתי במסדרון החשוך...
עדיין חוששת ממה שקרה בחוץ....
שמעתי את השקט הכל היה דומם....
הדלת של חדר השינה של הוריה היה סגור.....
פתאום כל כך רציתי לראות אותם, כי בכל זאת....אני תמיד הולכת לכל מקום...ותמיד נוסעת מפה לשם...ובקושי מספיקה לומר להם שלום.....
כן......
מאוד התגעגעתי.....
רציתי לפתוח את הדלת, סתם מתוך סקרנות לראות אותם שוב.....
הם תמיד השאירו אותה פתוחה....
סובבתי את הידית.....
היא היתה נעולה...
מוזר, הם בחיים לא נעלו אותה....
המשכתי ללכת לכיוון החדר שלי עד ששמעתי צעדים מהירים בסלון....
רצתי לשם בלי לחשוב
אבל זה שוב לא היה כלום!!
התחלתי ממש לפחד!
אבל למרות כל זה...אמרתי לעצמי שאני בטח הוזה והלכתי לחדרי...
ושקעתי בשינה עמוקה
-בוקר-
קמתי עייפה מאוד......
שפשפתי את עניי ויצאתי באי חשק מהמיטה.....
צעדתי לאט......
המסדרון היה ריק
אני רגילה תמיד לשמוע את הטלויזיה בבוקר ואת אבא ואמא מדברים
אבל הכל היה שקט.......
לא שמעתי אף אחד........
הלכתי לבדוק איפה הם וניסיתי לפתוח את החדר שינה אבל הדלת עדיין נעולה!
התקשרתי 5 פעמים לכל אחד מהם
אבל הם לא זמינים
הם נעלמו!!!.....
YOU ARE READING
קרב עד המוות!
Horrorחייה של אמילי, נערה בת 16 שגרה בבית נורמלי....משתנים והופכים לבלתי רגילים.... כי קבוצת רוצחים אכזריים חוטפים אותה... !ושולחים אותה לתוך משחק רצחני שבו היא חייבת להילחם ראש בראש בקרב עד המוות ובמשחק הזה.... רק אחד נישאר חיי...
