פריקות

תודה לך, חייל יקר

הדבר שהכי לא נתפס זה המוות
איך אפשר פשוט להיעלם? פשוט לא להיות יותר?
משפחות שלמות, חיילים, אנשים חפים מפשע
כלכך הרבה רוע יוצא מהכל המלחמות האלה
יום הזיכרון זה יום כלכך קשה
חיילים לא ישובו למשפחותם
חיילים לא יתאהבו יותר, יבכו יותר, יצחקו יותר 
חיילים לא יראו יותר בית, ולא בסיס .
חיילים לא יגידו יותר עד מתי ושביזות יום א
חיילים לא יחזורו לחיי האזרחות שלהם כנראה אף פעם
חיילים מתו, מתו כי הוא הגנו על מדינה שלמה, על אדמת ארצם, שירתו בשביל שאנשים שהם אפילו לא מכירים רק כדי שישנו טוב הלילה.
חייל יקר זה בשבילך,
תטדה, תודה לך חייל צעיר שהקרבת מעצמך בשביל המדינה.
תודה שישנת על האבנים וחול בזמן שאני ישנתי על המיטה הנוחה.
תודה שאעלת אוכל מגעיל בזמן שאני התפנקתי על האוכל של אמא.
תודה שהיית רחוק מהמשפחה והחברים בשביל אנשים חפים מפשע.
תודה למרות שהיה קשה נשארת ולא חזרת לאחור.
תודה שהלכת לקרב ונלחמת במקום ללכת לים.
תודה שלא התפרקת לשנייה והיית חזק.
תודה.
כשאני רואה חיילים על המדים שלהם אני מחכה לרגע בו אני אעלה על מדים, אלך לקרבי, אלחם ואעבוד קשה בשביל מדינה שלמה. בשביל אנשים חפים מפשע, שכל מה שהם רוצים זה שינה טובה בלילה, וקצת שקט בבוקר.
אז תודה לך חייל צעיר, הלוואי שיכולתי להכיר אותך ולהגיד לך את התודה הזאת לבד ובעצמי.